עֵצוֹת אֲחָדוֹת

כָּל אָדָם חַיָּב לָדַעַת שֶׁלֹּא יָקֵל בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ, וְשֶׁלֹּא יְרַמֶּה עַצְמוֹ שֶׁעַל־יְדֵי הִרְהוּר בְּתַאֲוַת נִאוּף, רַחֲמָנָא לִצְּלָן, אֵינוֹ גּוֹרֵם רָע. כִּי הָאֱמֶת הִיא שֶׁמַּחֲשָׁבָה רָעָה הִיא עֲבֵרָה גְּדוֹלָה שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְפָרְטָהּ כְּלָל, מִלְּבַד הָרָעָה הַנִּגְרֶמֶת בְּעֶטְיָהּ, כְּפִי מַאֲמָר הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה (ע"ז כ:) שֶׁלֹּא יַחֲשׁוֹב רָע בַּיוֹם כְּדֵי שֶׁלֹּא יָבוֹא לְטֻמְאָה בַּלַּיְלָה. עַל־כֵּן צָרִיךְ כָּל אָדָם לִשְׁמוֹר מְאֹד אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וְיַחֲשֹׁב אַךְ טוֹב:

הַמַּחֲשָׁבָה הִיא בְּיַד הָאָדָם לְהַטּוֹתָהּ לְאָן שֶׁרוֹצֶה. כִּי שְׁתֵּי מַחֲשָׁבוֹת בְּיַחַד אֵינָן יְכוֹלוֹת לָדוּר בְּמֹחוֹ. עַל־כֵּן אִם הָאָדָם חוֹשֵׁב טוֹב, אוֹ אֲפִלוּ מַחֲשָׁבוֹת שֶׁל מִסְחָר, אֵינוֹ יָכוֹל בְּאוֹתָהּ שָׁעָה לַחֲשֹׁב מַחֲשָׁבוֹת רָעוֹת:

אֲפִלוּ אִם בְּלֹא מֵשִׂים נָטְתָה מַחֲשַׁבְתּוֹ לְהַרְהֵר בְּדָבָר לֹא טוֹב, אֶפְשָׁר גַּם עַל־יְדֵי עֵצָה זוֹ לְהַטּוֹתָהּ לְמַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת, בְּדִיּוּק כְּפִי שֶׁמַּטִּים סוּס שֶׁסָּר מִן הַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה, לַדֶּרֶךְ הַטּוֹבָה:

עִקַּר הַנִּסָּיוֹן שֶׁמְּנַסִּים כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל הוּא, אִם יוּכַל לִגְבֹּר עַל מַחֲשַׁבְתּוֹ, הַיְנוּ לָסוּר מִן הָרָע וְלַחֲשֹׁב רַק טוֹב:

הָעֵצָה הָאֲמִתִּית לַכֹּל הִיא, רַק לְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּלְהַשִּׂיחַ לִבּוֹ לְפָנָיו בְּלָשׁוֹן הַמְדֻבֶּרֶת. וְכֵן כָּל מַחְשְׁבוֹתָיו וְהִסְתַּכְּלוּתוֹ שֶׁאֵינוֹ לִרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד, בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן, יַשִׂיחַ הַכֹּל לְפָנָיו וְיִצְעַק וִיבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ שֶׁיַּעַזְרֵהוּ לִשְׁמוֹר מַחֲשַׁבְתּוֹ וּרְאִיָּתוֹ עַל פִּי הַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה:

בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ לִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן מוּבָא תִּקּוּן לְמִקְרֶה לַיְלָה חַס וְשָׁלוֹם, שֶּׁיֹּאמַר בְּאוֹתוֹ יוֹם אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים הַיְּדוּעִים, (מִזְמוֹרִים: ט"ז, ל"ב, מ"א, מ"ב, נ"ט, ע"ז, צ', ק"ה, קל"ז, ק"ן, מִסֵּפֶר הַתְּהִלִּים). אִם יוּכַל לִטְבֹּל מִיָּד בַּמִּקְוֵה וּלְאַחַר מִכֵּן לוֹמַר אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים, בְּוַדַּאי טוֹב מְאֹד, כִּי הַמִּקְוֵה הוּא דָּבָר רִאשׁוֹן לְטַהֳרָהּ. רַק אִם הוּא אָנוּס, לְמָשָׁל חָלוּשׁ וְחוֹלֶה, אוֹ שֶׁאֵין בַּנִּמְצָא מִקְוֵה וְכַיּוֹצֵא, אֲזַי אֲמִירַת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים גַּם כֵּן תִּקּוּן גָּדוֹל הוּא.

גַּם הִבְטִיחַ רַבִּי נָתָן זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, תַּלְמִידוֹ הַמֻּבְהָק שֶׁל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, שֶׁכָּל מִי שֶׁיִּטְבֹּל בְּכָל יוֹם וָיוֹם כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, יִּזְכֶּה לְתַקֵּן כָּל שֶׁעָלָיו לְתַקֵּן בָּעוֹלָם, וְיִזְכֶּה לִתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה וּלְכָל טוּב אָמֵן. אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים צִוָּה הַצַּדִּיק מוֹהֲרַ"ן לְהוֹדִיעָם וּלְפַרְסְמָם לַכֹּל. גַּם אִם לִכְאוֹרָה קַל מְאֹד לוֹמַר אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים, אַךְ מִפְּנֵי חֲשִׁיבוּתָם וְיֹקֶר עֶרְכָּם קָשֶׁה לְאָמְרָם. עַל־כֵּן עוֹשִׂים אָנוּ אֶת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ לַעֲשׂוֹת, לְהוֹדִיעַ וּלְפַרְסֵם אֶת הַתִּקּוּן הַגָּדוֹל עַל־יְדֵי אֲמִירַת עֲשָׂרָה הַמִּזְמוֹרִים, וְכָל אָדָם הַמְחַפֵּשׂ תִּקּוּן לְנַפְשׁוֹ, יְצַיֵּן מִיַּד לְפָנָיו (בספר תהלים שלו) אֶת עֲשֶׂרֶת הַמִּזְמוֹרִים וְיֹאמְרֵם.

טוֹב מְאֹד הָיָה לְהַנְהִיג בְּצִבּוּר, עַל כָּל פָּנִים בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר כְּפִי שֶׁנּוֹהֲגִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, לוֹמַר אַחַר הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר "תִּקּוּן הַכְּלָלִי". וּזְכוּתוֹ שֶׁל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, וּזְכוּת הַצַּדִּיק יְסוֹד עוֹלָם שֶׁגִּלָּה לָנוּ אֶת הַתִּקּוּן, וּזְכוּת כָּל הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים, תָּגֶּנָּה עָלֵינוּ מִכָּל רָע, וְנִזְכֶּה לִרְאוֹת בְּבִיאַת גּוֹאֵל צֶדֶק בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, אָמֵן:

חָזָק חָזָק וְנִתְחַזַּק: תַּם וְנִשְׁלָם שֶׁבַח לָאֵל בּוֹרֵא עוֹלָם.

תם ונשלם