מַעֲלַת מִצְוַת הַצְּדָקָה הוּא בְּלִי שִׁעוּר, וְכָל הַתּוֹרָה וְכָל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת תָּלוּי בָּזֶה.
כִּי הַכֹּל נִבְרָא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדוֹ, וְכָל כְּבוֹדוֹ נִתְגַּלֶּה עַל־יְדֵי הַצְּדָקָה, שֶׁעַל־יָדָהּ נַעֲשֶׂה כְּלִי לְקַבֵּל הַשְׁפָּעַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נַעֲשֶׂה הוֹלָדָה וְנִתְגַּלֶּה כְּבוֹדוֹ, (כַּמְבֹאָר בִּפְנִים), וְעַל כֵּן שְׁקוּלָה צְדָקָה כְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, כְּמַאֲמַר רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל.
אֲבָל צְרִיכִין לְהַרְבּוֹת בִּצְדָקָה מְאֹד וּלְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּזְכֶּה לְקַיֵּם מִצְוַת הַצְּדָקָה כָּרָאוּי, שֶׁיִּתֵּן הַצְּדָקָה בְּלֵב שָׁלֵם לְמַעַן שְׁמוֹ יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת וְשֶׁיַּזְמִין לוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עֲנִיִּים הֲגוּנִים לִזְכּוֹת בָּהֶם.
כִּי עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה – שֶׁיִּתְגַּדֵּל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ עַל־יְדֵי זֶה כַּנַּ"ל, עַל כֵּן צָרִיךְ לְכַוֵּן בְּצִדְקָתוֹ רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, לֹא בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ ח"ו. לֹא כַּמָּצוּי בְּכַמָּה אֲנָשִׁים, שֶׁנּוֹתְנִים צְדָקָה רַק לְמִי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם מֶמְשָׁלָה וְכָבוֹד בָּעוֹלָם, וְעַל כֵּן הַצְּדָקָה גַּם לָהֶם לְכָבוֹד, וְעַל עֲנִיִּים הֲגוּנִים וּכְשֵׁרִים הָעוֹסְקִים בְּתוֹרָה וַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת אֵינָם מַשְׁגִּיחִים כְּלָל וּמַעֲלִימִין עֵינֵיהֶם מֵהֶם. נִמְצָא, שֶׁהַצְּדָקָה שֶׁנּוֹתְנִים הוּא רַק בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמָן. וְאַף־עַל־פִּי שֶׁבְּוַדַּאי גַּם בְּזֹאת הַצְּדָקָה יֵשׁ נְקֻדּוֹת טוֹבוֹת, אֲבָל עַל־יְדֵי צְדָקָה כָּזֹאת אֵין נַעֲשֶׂה הַכְּלִי הַנַּ"ל בִּשְׁלֵמוּת לְקַבֵּל עַל־יָדָהּ שֶׁפַע נֹעַם הָעֶלְיוֹן בִּשְׁלֵמוּת.
וְעַל כֵּן עִקַּר תִּקּוּן הַצְּדָקָה – שֶׁתִּהְיֶה בִּבְחִינַת מִנְחָה, שֶׁהִיא קָרְבַּן עָנִי, שֶׁנְּתִינָתוֹ מֻעֶטֶת, וְעַל כֵּן אֵינוֹ מִתְפָּאֵר בָּהּ, רַק כַּוָּנָתוֹ בְּקָרְבָּנוֹ רַק לַשָּׁמַיִם לְבַד. כְּמוֹ־כֵן הֶעָשִׁיר – אַף־עַל־פִּי שֶׁנּוֹתֵן הַרְבֵּה לִצְדָקָה, חָלִילָה לוֹ לְהִתְגָּאוֹת בְּחִינַת הַצְּדָקָה וּלְהִתְכַּוֵּן בָּהּ לִכְבוֹד עַצְמוֹ, רַק אַף־עַל־פִּי שֶׁיִּתֵּן לִצְדָקָה הוֹן רַב, אַף־עַל־פִּי־כֵן יִהְיֶה בְּעֵינָיו כְּעָנִי.
כִּי בֶּאֱמֶת נֶגְדּוֹ יִתְבָּרַךְ הַכֹּל עֲנִיִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִי הִקְדִּימַנִי וַאֲשַׁלֵּם, כִּי הַכֹּל רַק מִמֶּנּוּ יִתְבָּרַךְ, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתְנוּ לָךְ, וְעַל כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, בְּעֵת שֶׁנָּתַן הוֹן רַב לְנִדְבַת בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ אָמַר: "וְהִנֵּה בְעָנְיִי הֲכִינוֹתִי" וְכוּ', כִּי הֶחֱזִיק כָּל נְתִינָתוֹ לַעֲנִיּוּת, וּצְדָקָה כָּזֹאת יְקָרָה מְאֹד, כִּי הוּא בְּחִינַת מִנְחַת עָנִי, שֶׁחֲבִיבָה מְאֹד מֵחֲמַת שֶׁכַּוָּנָתוֹ רַק לַשָּׁמַיִם בְּלִי שׁוּם הִתְפָּאֲרוּת עַצְמוֹ כְּלָל, וְעַל כֵּן נִקְרֵאת צְדָקָה כָּזֹאת בְּשֵׁם מִנְחָה בְּחִינַת: "מַגִּישֵׁי מִנְחָה בִּצְדָקָה". (הִלְכוֹת תְּפִלַּת הַמִּנְחָה ו', אוֹת ד)