שִׂמְחָה

מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, בְּוַדַּאי רָאוּי לִשְׂמֹחַ תָּמִיד בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר בִּכְתָב, כִּי הוּא לְכָל חַד כְּפוּם מָה דִּמְשָׁעֵר בְּלִבֵּהּ.

וְכֵן לִשְׂמֹחַ בְּשִׂמְחַת הַמִּצְווֹת, בְּחִינַת: "פִּקּוּדֵי הַשֵּׁם יְשָׁרִים מְשַׂמְּחֵי לֵב", כִּי בְּוַדַּאי אֵין שִׂמְחָה בָּעוֹלָם כְּשִׂמְחָה זוֹ. כִּי זֶה כָּל אָדָם יָכוֹל לְהָבִין, שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה אֵין שׁוּם שִׂמְחָה בָּעוֹלָם, כִּי מַה יִּתְרוֹן לוֹ לָאָדָם וְכוּ', וְיָמֵינוּ כְּצֵל עוֹבֵר, וְאַחֲרִית שִׂמְחָה – תּוּגָה.

וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הַמְחַקְּרִים וְהַכּוֹפְרִים, רַחֲמָנָא לִצְלָן, אֵין לָהֶם שׁוּם שִׂמְחָה אֲמִתִּית כְּלָל, וְכָל יְמֵיהֶם הֵם מְלֵאִים עַצְבוּת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, כִּי מֵאַחַר שֶׁכּוֹפְרִים בְּתוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה וּבַעֲשִׂיַּת מִצְווֹתָיו יִתְבָּרַךְ וּבוֹדִים מִלִּבָּם טְעָמִים שֶׁל הֶבֶל וּשְׁטוּת עַל עֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת כְּאִלּוּ הֵם נִימוּסִיּוּת, ח"ו, אִם כֵּן מֵהֵיכָן יְקַבְּלוּ חִיּוּת וְשִׂמְחָה?.

וְעַל כֵּן עִקַּר הַקִּטְרוּג וְהַהִתְגָּרוּת שֶׁל הַסִּטְרָא אַחֲרָא שֶׁמִּתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל, הָעִקָּר הוּא בַּשִּׂמְחָה שֶׁל הַמִּצְווֹת, כִּי עַל גּוּף הַמִּצְוָה הֵם יְכוֹלִין לוֹמַר שֶׁהִיא נִימוּסִיּוּת, ח"ו, כִּשְׁאָר נִימוּסֵי הָעַמִּים, ח"ו, אַךְ כְּשֶׁרוֹאִים שֶׁיִּשְׂרָאֵל שְׂמֵחִים כָּל כָּךְ בַּעֲשִׂיַּת הַמִּצְווֹת וּמוֹסְרִין נַפְשָׁם עֲלֵיהֶם, עַל זֶה הֵם מִתְקַנְּאִים וּמִתְגָּרִים בָּנוּ מְאֹד, וְעַל כֵּן עִקַּר הַכְנָעַת הַסִּטְרָא אַחֲרָא הִיא דַּיְקָא עַל־יְדֵי עֲשִׂיַּת הַמִּצְוָה בְּשִׂמְחָה. (הִלְכוֹת נְפִילַת־אַפַּיִם ד', אוֹת ד)

הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא מָלֵא כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת וְיָגוֹן וַאֲנָחָה, וְכָל חִיּוּתֵנוּ וְקִיּוּמֵנוּ הוּא רַק עַל־יְדֵי בְּחִינַת שַׁבָּת, שֶׁהוּא עָלְמָא דְּאָתֵי, כִּי רַק זֶה כָּל תַּכְלִיתֵנוּ.

כִּי בְּוַדַּאי לֹא בָּרָא הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אֶת הָאָדָם בְּחָכְמָה נִפְלָאָה וְנוֹרָאָה כָּזֹאת - בִּשְׁבִיל שֶׁיִּסְבֹּל עָמָל וָכַעַס כָּזֶה בְּזֶה הָעוֹלָם, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה, וְכָל הַבְּרִיאָה הָיְתָה בִּשְׁבִיל לְגַלּוֹת רַחֲמָנוּתוֹ וְטוּבוֹ.

אַךְ עִקַּר בְּרִיאַת הָאָדָם הוּא רַק בִּשְׁבִיל הַתַּכְלִית, שֶׁהוּא בְּחִינַת שַׁבָּת, וְזֶה כָּל הַנֶּחָמָה עַל כָּל הַצָּרוֹת וְהַיְגוֹנוֹת שֶׁסּוֹבֵל הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם.

וְעַל כֵּן צְרִיכִין לְהִתְגַּבֵּר מְאֹד בְּכָל עֵת לְהַמְשִׁיךְ שִׂמְחָה עַל עַצְמוֹ, וְהָעִקָּר – עַל־יְדֵי שֶׁיִּסְתַּכֵּל עַל הַסּוֹף, שֶׁהוּא תַּכְלִית עוֹלָם הַבָּא, שֶׁאָז יִתְהַפֵּךְ הַכֹּל לְטוֹבָה. כִּי אֲפִלּוּ הַפָּחוּת שֶׁבְּיִשְׁרָאֵל וְהַגָּרוּעַ שֶׁבַּגְּרוּעִים – אֵין שִׁעוּר לְכָל נְעִימוּת הַטּוֹב הַנִּפְלָא שֶׁיִּזְכֶּה אָז, וְעַל־יְדֵי־זֶה יוּכַל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ גַּם עַתָּה בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, עַד שֶׁיִּזְכֶּה עַל־יְדֵי־זֶה לֵיצֵא מִן גָּלוּתוֹ, מֵהֵיכְלֵי הַתְּמוּרוֹת, וְיִזְכֶּה לְכָל טוּב. (הִלְכוֹת בִּרְכוֹת הוֹדָאָה ו', אוֹת ט'-י')

מִי שֶׁלִּבּוֹ שָׁלֵם עִם הַשֵּׁם וֶאֱמוּנָתוֹ חֲזָקָה וּמַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם דְּאָגָה וָפַחַד כְּלָל מִשּׁוּם דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם. בִּבְחִינַת: "אַל תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם".

כִּי מֵאַחַר שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אִם כֵּן אֵין לוֹ לְהִתְיָרֵא מִשּׁוּם דָּבָר, כִּי מִי יוּכַל לַעֲשׂוֹת לוֹ דָּבָר גָּדוֹל אוֹ דָּבָר קָטָן בְּלִי רְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ?, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הַשֵּׁם לִי לֹא אִירָא", וְעַל כֵּן הוּא שָׂמֵחַ תָּמִיד.

וַאֲפִלּוּ אִם לִפְעָמִים בָּאִין עָלָיו אֵיזֶה יִסּוּרִים, ח"ו, אַף־עַל־פִּי־כֵן מֵאַחַר שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ לְבַד, הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי כַּוָּנַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁמֵּבִיא עָלָיו הַיִּסּוּרִין, הוּא בְּוַדַּאי רַק לְטוֹבָה: אִם לְהַזְכִּירוֹ שֶׁיָּשׁוּב בִּתְשׁוּבָה, אִם לְמָרֵק עֲווֹנוֹתָיו, וְאִם כֵּן כָּל הַיִּסּוּרִים, ח"ו, הֵם טוֹבוֹת גְּדוֹלוֹת, וְעַל כֵּן הוּא יָכוֹל לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד, כִּי יוֹדֵעַ שֶׁהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מָלֵא רַחֲמִים, וְכַוָּנָתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּוַדַּאי לְטוֹבָה, "וְלֹא לְעוֹלָם יָרִיב", וּבְוַדַּאי יָשׁוּב הַשֵּׁם וִירַחֲמֵהוּ וְיֵיטִיב אַחֲרִיתוֹ, וְהַיִּסּוּרִים יִתְהַפְּכוּ לוֹ לְטוֹבָה גְּדוֹלָה לְעוֹלְמֵי עַד וּלְנֵצַח נְצָחִים. וְעַל כֵּן הוּא בְּשִׂמְחָה תָּמִיד.

אֲבָל מִי שֶׁנּוֹטֶה, ח"ו מֵאֱמוּנָה וְטוֹעֶה, ח"ו, בִּכְפִירוֹת שֶׁל חַכְמֵי הַטֶּבַע, וְסוֹבֵר שֶׁיֵּשׁ טֶבַע, ח"ו – אֲזַי אֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, כִּי כָּל יָמָיו כַּעַס וּמַכְאוֹבוֹת, "וְכָל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל וְכוּ' בַּשָּׁלוֹם שׁוֹדֵד יְבוֹאֶנּוּ", כִּי מִתְיָרֵא פֶּן יָבוֹא עָלָיו שֶׁבֶר פִּתְאֹם, וּכְשֶׁבָּא עָלָיו אֵיזֶה צָרָה וְיִסּוּרִין, אֵין לוֹ לְמִי לִפְנוֹת לְהִוָּשַׁע, וְעַל כֵּן הוּא מָלֵא צַעַר וְיִסּוּרִין וּפְחָדִים וְעַצְבוּת תָּמִיד, וְאֵין לוֹ שׁוּם חַיִּים כְּלָל, (וְכַמְבֹאָר בְּמָקוֹם אַחֵר).

אֲבָל מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ אֱמוּנָה שְׁלֵמָה בָּרָצוֹן, שֶׁיּוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל רַק בִּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, אֲזַי זוֹכֶה לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, וְכָל הַיִּרְאוֹת וְהַפְּחָדִים שֶׁיֵּשׁ לוֹ מֵאֵיזֶה דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, כֻּלָּם נִתְהַפְּכִין לְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה הוּא חוֹזֵר לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְיוֹדֵעַ שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה כַּנַּ"ל. (הִלְכוֹת כְּלֵי־הַיַּיִן א', אוֹת א)