ב

עִקַּר הַשִּׁכְחָה – עַל־יְדֵי תַּאֲוַת נִאוּף. שֶׁהוּא תַּאֲוַת נָשִׁים, שֶׁהוּא לְשׁוֹן שִׁכְחָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹקִים". כִּי שְׁמִירַת הַבְּרִית הוּא בְּחִינַת סִטְרָא דְּדוּכְרָא, בְּחִינַת זָכָר, לְשׁוֹן זִכָּרוֹן. (הִלְכוֹת עָרֵב ד', אוֹת י)