אות א׳

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). חתנו של ר' אליהו הרב מטשעהרין(ב). לרה"ש תק"ע נסע יחד עם בנו ר' שמואל לרז"ל ובגלל המניעות שהיו לו בדרכו הוכרח למכור את חפציו ובהם גביע זהב שרצה להביאו מתנה לרז"ל. בלילה בעת הסעודה פנה אליו רז"ל ואמר: "במה אודה לך עבור הנסיעה? בעולם הזה כבר אין זה כדאי". אח"כ פנה רז"ל אל בנו שמואל ואמר: "ואתה, שמואל, קח לך מהמרק". כשחזרו לביתם נפטר ר' אבא ובנו ר' שמואל נתעשר עד למאוד(ג). למרות עניותו המופלגת, שאפילו בגדים מיוחדים לשבת לא היו לו, היה מגדולי העובדים שבאנשי רבינו(ד).
(א) כו"א, לג. (ב) שמה"צ. (ג) אבב"ר, מח. (ד) מבה"נ, 4 נו.

מוזכר ע"י מהרנ"ת בהיותו בשנת תקפ"ב בצפת, בליל שבת פר' פנחס: "רקדתי בשמחה עם ר' אבא שו"ב ור' משה יונה" (יממ"ב, קנה).

מכונה בפי אנ"ש – ר' אבא'לע. שמו המלא: ר'אברהם אבא רבינאוויטש. בנו של ר' שמואל ב"ר אבא. תלמיד מהרנ"ת וידיד נפשו של ר' אברהם דב נכד רז"ל. למרות עשירותו המופלגת היה בורח מן הכבוד עד הקצה האחרון ועובד ה' בהתלהבות. סייע בכל יכלתו למהרנ"ת בעסקי הדפסה ותמך ביד רחבה בעניי אנ"ש וביישוב אנ"ש שבא"י. בקיץ תרכ"ט ביקר בא"י יחד עם ר' נחמן הרב דטשעהרין ור' יעקב ב"ר צבי. בשנת תרל"ו נפטרה זוגתו הראשונה ולעת זקנתו נולדו לו ילדים מזוגתו השניה. בנו: ר' שמואל (נולד לעת זקנתו). חתנו (מזוגתו הראשונה): ר' אברהם ייבין. נפטר בשנת תרל"ט וכיון שלא היו לו בנים שיכלו לאמר אחריו קדיש, אמר אחריו קדיש ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה.
כו"א, לה. סינ"פ, קלז. נת"צ, ז,כ,לב. נ"א, ד,ה. על"ת, רנ, רפה, רפז, רפט, שכ ועוד.
מרי"ש, ו' במדבר, ג' עקב תרכ"ט. השוה"ס. מבה"נ. 4 נח, 47 נב, 56 מד.

נכדו של ר' חיים קראסינשטיין, התגורר יחד עם סבו בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנת תרל"ו (תנ"צ, טל, יא).

מאנ"ש בברסלב, היה שולח בכל שנה מעות לר' נתן ב"ר יהודה שישב בטבריה. עלה לא"י והתיישב בירושלים. בשנת תרמ"א עבר לגור בטבריה כי רצה להיות סמוך לר' נתן הנ"ל. בטבריה נחלה מאד והיה מוטל למשכב זמן רב(א). בתרמ"ב עבר לגור בצפת(ב). מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה (ג').
(א)נת"צ, סא. (ב) שם, פז. (ג) שם, קכח ועוד.

חתנו של ר' פנחס יהושע ואביו של ר' געצע. גר ברבוצק. תושבי עירו החשיבוהו מאד והחזיקוהו לאחד מל"ו צדיקים. התפרנס כשמש בבית כנסת. היה מתפאר מאד לפני אנ"ש בבנו ר' געצע (השוה"ס).

אביו של ר' שמואל ווינברג. סייע הרבה יחד עם בנו למהרנ"ת ואנ"ש במחלוקת וברדיפות בשנות תקצ"ה – תקצ"ט (על"ת, קסח, קעב בסוף האגרת).

חתנו של ר' אבא ב"ר שמואל מטשעהרין. חותנו הוכיחו פעם על שלא בא לאומאן על רה"ש ואמר שאם לא היינו באים אלא לשמוע את ר' נחמן מטולטשין מתפלל לפני התיבה – דיינו(א). בנו: ר' נחמן ייבין.
(א) סינ"פ, קלז.

היו בידו כתבים ממה ששמע מר' נחמן מטולטשין. בית הכתבים, סדר עבודת היום מר' נחמן מטולטשין (נחלי אמונה, א).

קודם התקרבותו לרז"ל היה איש מכוער והיה לו בן בשם חיים שעשה עמו שידוך עם בת ר' ישראל נכד הבעש"ט(א). אחד המופתים של רז"ל קשור בו ובשותפו משה חינקיס(ב). היה מוהל מומחה ובברית אצל בנו של משה חינקיס כשראה שהרב מטאמשפיל שנתכבד בפריעה אינו אומן בזה וגורם צער רב לתינוק, דחפו הצידה ופרע בעצמו וזאת היתה אחת הסיבות להתלקחות המחלוקת. אף שהיה רגיל לבא למהרנ"ת ולהחזיקו בפרנסתו, היה נוסע גם לרב מסאווראן. נפטר בשנת תקצ"ד(ג).
(א) כו"א, סא, דה, ע"ש המעשה באריכות.
(ב) כו"א, מד (משה חינקיס המכונה גם משה בהרב היה מעשירי ברסלב וממקורבי ותומכי רז"ל החשובים, אחר הסתלקות רז"ל לקח את נכדו ר' אברהם דב לחתן, בגלל הסתות של משפחתו וסיבות שונות הפך למתנגד על מהרנ"ת ובעטיו פרצה המחלוקת הידועה בשנות תקצ"ה-תקצ"ט. בתו קבלה גט פיטורין מנכד רז"ל. נפטר בשנת תקצ"ח. [עיין עליו חיי"מ, כט. כו"א, מג, מה, ס. סינ"פ, י. אבב"ר, נא, נב. ימה"ת, ג-מ]). (ג) ימה"ת, ו, ז, ח.

מאנשי השם והיו לו אותות כבוד מהקיר"ה של רוסיה. בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט לא היה יכול לסבול ולראות העינויים של אנשים כשרים וכתב מכתב לרב מסאווראן שלא יבוא עוד הפעם לאומאן. גם הטיל אימה על המתנגדים והזהירם שלא יעשו שום רעה לאנשי מהרנ"ת עד שישבו שם אנ"ש לבטח (ימה"ת. כא. אפשר והוא ר' אברהם שמהרנ"ת היה לפרקים מתאכסן בביתו בהיותו באומאן כנז' ביממ"ב. כא, כד).

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). בסוף חורף תקפ"ב ביקר מהרנ"ת בביתו עם בני הנעורים ועשה סעודה גדולה עבורם. מהרנ"ת באר בסעודה את התורה "ואתחנן" (ליקו"מ ח"ב עח) והחיה מאד את המסובים. אחיו של ר' ליב מכפר סיביטיב(ב).

מכונה גם ר' אברהם מבארדיטשוב. תלמיד רז"ל. קודם התקרבות מהרנ"ת היה הוא כותב אתה תורות וכל מקום שנאמר בו "מלשון החברים" הוא מלשונו. רז"ל צוה עליו להיות מקבל ולא רצה ולכן נתרחק קצת ושהה איזה זמן בפעטרבורג משם כתב לרז"ל שהוא ירא מנקודת היהדות שבו ורז"ל אמר על זה, שזה שהוא ירא, זה עצמו נותן לו כח להתחזק על עמדו. אח"כ חזר לרז"ל ורצה שוב לכתוב את התורות אך אז כבר סמך רז"ל את ידו על מהרנ"ת בכתיבת התורות(א). היה חסיד מעמיק אך חסר מבטא בכתיבה(ב). עסק במסחר והיה בקי ומלומד בכל עניני העולם(ג). העריך ימים(ד).
(א) שיחות וסיפורים שבהקדמת ביאור הליקוטים. חיי"מ, קנא, תקצ. כו"א, לח. אי"ש, 7 ריא. (ב) נ"צ, כז. (ג) אבב"ר, עט, עיין שם. (ד) מפי זקני אנ"ש.

בנו של ר' גרשון נכד המגיד מטירהוויצע. האריך ימים למעלה ממאה שנה ועוד זכה לקבל פני מהרנ"ת (א). בנו: ר' גרשון (בח"ב).
(א) השוה"ס.

מאנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ו – תרמ"ג
(נת"צ, יא, טו, קג ועוד)

אביו של ר' נחמן מטולטשין. היה מקורב קצת לאנ"ש. זוגתו הראשונה נפטרה והניחה שני יתומים קטנים, בן ובת, אח"כ נשא אשה שניה ונפטר גם הוא(א). בשנת תקפ"ב בערך(ב).
(א) אבב"ר, פו. (ב) שם, לפי שר' נחמן מטולטשין היה אז כבן שמונה שנים.

מכונה: ר' אברהם ציפרע'ס. בנו של ר' מרדכי דיין מטעפליק. גדל בבית דודו ר' דוד מפאלי שהיה עשיר גדול וגאון מופלג וירש ממנו את עסקיו. ישב כל היום על התורה ועל העבודה ור' אייזיק אייזינשטיין ניהל את עסקיו. עובד ה' וגאון מופלג, סיים פעמים מספר את הש"ס עם כל הראשונים והאחרונים ונתקיים אצלו "תורה וגדולה במקום אחד". חתנו: ר' אייזיק קראסינשטיין [בח"ב] (השוה"ס).

נולד בשנת תר"ט לאביו ר' נחמן מטולטשין. מגדולי אנ"ש בדורו, עובד ה' שלא הניח כמעט כמותו, עשרות שנים היה מתבודד ביערות משבת לשבת ועמל בתורה ובעבודה. גאון עצום בנגלה ובנסתר. קירב עשרות אנשים לדעת רז"ל. קיבל מר' אהרן מליפאוויץ את מגילת הסתרים של רז"ל. בשנת תרנ"ד עלה לא"י והתיישב בירושלים (לפני עלותו נתן גט פיטורין לאשתו, בת ר' נתן טעטעווסקי, שלא רצתה לעלות עמו). דר במשך כעשרים שנה בא"י והיה נוסע בכל שנה לאומאן על ראש השנה. בנסיעתו האחרונה. בחדש אב דשנת תרע"ד, נשאר באומאן ונפטר שם בערב ר"ח טבת תרע"ח. מנו"כ באומאן ועל קברו נחקק: פ"נ ר' אברהם ב"ר נחמן הלוי מארץ ישראל. בזיווג שני היה חתנו של ר' נפתלי הכהן מבארדיטשוב [בח"ב]. ספריו אשר חיבר: ביאור הליקוטים, חכמה ותבונה, כוכבי אור, שיחות וסיפורים, ימי התלאות ועוד כתבי יד וחיבורים אשר לא נדפסו ורובם אבדו בעיר העתיקה בירושלים.
השוה"ס. הקדמת המו"ל לספר חכמה ותבונה, נ"צ קפא. מבה"נ, 36 כח, 66-65 רצו.

מאנ"ש בצפת. בן אחיו של ר' נתן טרוביצער מצפת. מוזכר פעמים רבות במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ח-תרמ"ד. בשנת תרמ"א נכנס לחופה בצפת(א) ובמכתב של ר' נחמן מטולטשין לצפת מאחל לו מזל טוב לחופתו(ב). נוסח מצבתו בביה"ח בצפת: פ"נ ר' חיים אברהם אליעזר ב"ר סנדיר נכד(ג) הרה"צ ר' צבי ראב"ד מק"ק טראוויץ ונכד(ד) הרה"צ ר' דוד צבי זצ"ל נ' כ"ג אייר תרס"ו.
(א) נת"צ, עו, פ. (ב) נ"א, (ג) דור רביעי. (ד) לא ידוע איך.

בנם של ר' יוסף (יוסקא) ומרת אדיל בת רז"ל. זכה עוד לקבל בנערותו את פני רז"ל. נשא לאשה את בתו של משה חינקיס(א). אך לאחר שהלה הפך למתנגד ורודף על מהרנ"ת ואנ"ש, גירשה(ב). בחורף דשנת תקצ"ו נשא לאשה את בתו של ר' דב מטשעהרין תלמיד רז"ל(ג) סייע הרבה למהרנ"ת בעסקי הדפסה(ד). היו לו יערות והיה עשיר מופלג. היה מפורסם ביראתו ובקדושתו וכל רואיו היו מעידים על גודל יראתו. אכילתו היתה בקדושה ובטהרה נפלאה(ה). סבל מצער גידול בנים ונפטרו אצלו שתי בנות ובן(ו) נפטר בשנות התר"מ(ז). בנו: ר' יוסף.
(א) ראה עליו ר' אברהם פייעס הערה ב'. (ב) ימה"ת, ו, טו. כו"א, כד. (ג) שם. על"ת, רד. (ד) על"ת, שכב, שצ, ועוד. (ה) מבה"נ, 35 לד. השוה"ס. (ו) על"ת, תכ"א. (ז) השוה"ס.

דר בכפר אפתפקווץ הסמוך לברסלב. אמו היתה זוגתו השניה של ר' ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, מוזכר על ידו במכתב משנת תרל"ח (נת"צ, טו).

מוזכר בהעתק כתב יד מהרנ"ת שנפטר בחורף דשנת תקצ"א ממחלת החולירע (סינ"פ, קמה).

מאנ"ש בצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרמ"ב-תרמ"ג(א). גיסו של ר' דוד צבי דאשווסקי (היו נשואים לשתי אחיות) (ב).
(א) נת"צ, פג, פה, צג. (ב) שם, קיא.

תלמיד רז"ל. רז"ל שבת בביתו באלול דשנת תקס"ב כשעבר בנסיעתו דרך אומאן. שם נתוודעו אליו משכילי אומאן(א). בניו: ר' משה ור' אהרן מתלמידי מהרנ"ת.
(א) סינ"פ, ג. מבה"נ, 7 מז. עיין גם ר' צבי דב הורוויץ.

תלמיד מהרנ"ת. עני ואביון גדול. בשנת תקצ"ה העמידה הממשלה, בהשתדלות המתנגדים. איש צבא בביתו והוטל עליו לספק את מזונותיו. לאחר השתדלות הנגידים באומאן שסייעו לאנ"ש סולק הנ"ל מביתו(א). בשנת תקצ"ז היה אצל מהרנ"ת בנעמירוב ומהרנ"ת הוכרח לגרשו מפחד המוסרים(ב).
א* על"ת, קע"כ. (ב) שם, ריח, מוזכר בר"ת: רא"י.

חתנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת. נשא את בת ר' שכנא בשנת תר"א(א). היה סמוך על שלחנו של ר' שכנא. בשנת תר"ב כתב מהרנ"ת לאביו ר' פרץ: "אבל דעו כי השעה דחוקה מאד לבני שיחי' וגם כי באמת היא טובה גדולה לפני בנו שיהיה פה בכל האופנים וע"כ מן הראוי שיוציא ע"ז כראוי כדי שיחזק אותו בתורה ועבודה"(ב). בשנת תר"ג נולד לו בן ומהרנ"ת היה על פדיון הבן ודיבר שם חידושים נפלאים(ג). בשנת תר"ד רצה להתמהמה באומאן למשך כמה ימים קודם חג השבועות(ד).
(א) על"ת, שכב. (ב) שם, שמא. (ג) שם, שעה, שעו. (ד) מכתבים, י'.

מאנ"ש בטולטשין. מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת מצפת בשנת תרכ"ט (מהרי"ש, ו' צו תרכ"ט).

נולדה באוסיאטין בשנת תקמ"ז(א). בר"ח אלול דשנת תק"ס נישאה לר' יוסף (יוסקא) בן הגה"ק מוהר"ר אברהם דב הרב דק"ק חמעלניק(ב) היה לה צער גידול בנים(ג). ונפטרו אצלה בן וכמה בנות(ד). בנה: ר' אברהם דב. בתה: רבקה מרים אשת בן דודה ר' שמחה ברוך ב"ר יצחק אייזיק. אחרי פטירת בעלה ר' יוסקא ואחותה מרת שרה, נישאה בשנת תקצ"ב לגיסה ר' יצחק אייזיק ב"ר לייב(ה). נפטרה בשנת תרי"ד(ו). לפני פטירתה שמעוה אומרת: ברוך הבא, אבא(ז)
(א) אי"ש, 2 כד. (ב) חיי"מ, קיג, קיד. (ג) שיח', קנא. (ד)יממ"א, מג. (ה) שם, קי. (ו) מבה"נ, 28 לז. (ז) השוה"ס.
עיין גם: חיי"מ, לט, שלח. מכתב על הסתלקות מהרנ"ת. אבב"ר, כב, כה, לג, לז, מכתבים, י'.

בערב ר"ח תמוז דשנת תקפ"ב הצטרף אל מהרנ"ת ואל ר' יהודה אליעזר בנסיעתם מצפת למירון ולשאר המקומות הקדושים (יממ"ב, קמד).

תלמיד רז"ל. מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג)

תלמיד רז"ל. מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל (כו"א לג)

נולד מברכתו של רז"ל(א) ומסתבר שעוד זכה להכיר את רז"ל. היה בעל משרה חשובה ובעת המחלוקת דשנות תקצ"ה-תקצ"ט נכנס לספר לגלח ראשו והמתנגדים שיחדו את הספר שיגלח לו רק חצי ראשו(ב). קיבל מר' נפתלי את מגילת הסתרים ומסרה לפני מותו לר' אברהם ב"ר נחמן(ג). איש קדוש מאד, זכה לאריכות ימים, בסוף ימיו הי סגי נהור. מנו"כ בדימיטריווקע(ד).
(א) השוה"ס. (ב)ימה"ת, מו. (ג) מבה"נ, 56 יז, 37 כה. השוה"ס. (ד) שם.

נתקרב בעודנו נער ע"י ר' פנחס מקיבליטש. עני מרוד ועובד ה' נלהב. עניו ושפל ברך ותמיד מלא שמחה. ידיד נפש של ר' חיים מקיבליטש עד שרבים חשבו אותם לאחים. נפטר בחודש אלול בשנת תרפ"ב או תרפ"ג. זכה לחמישה חתנים, כולם מגדולי וחשובי אנ"ש (השוה"ס. כו"פ, 210).

תלמיד מהרנ"ת. בפניו אמר מהרנ"ת על ר' נחמן מטולטשין: "אני מכין את הכל עם העט, אח"כ יוכל גם ר' נחמן להנהיג הגלגל" (סינ"פ, קלא).

חתן רז"ל. נשא את מרת חיה בת רז"ל לאחר שנפטר בעלה הראשון ר' זלמן (א). (הדבר היה שנים מספר לאחר פטירת רז"ל). שימש כרב דק"ק קרימינטשאק, בנו של ר' אליהו חתן הרה"ק בעל התניא (א). באדר תקפ"ב פגש אותו מהרנ"ת בקרימינטשאק(ב).
(א) אי"ש, 2 עג. (ב) יממ"ב, נא.

בנו של ר' מיכל ב"ר יצחק בן מהרנ"ת. אברך קדוש להפליא ואנ"ש הפליגו מאד בשבחו. נפטר צעיר לימים. הניח כמה בנים ואחד מהם הוא ר' נח מברסלב (השוה"ס. על בנו ר' נח בח"ב).

נולד בשנת תקל"ה(א) לאביו הר"ר משה שהיה אב"ד בק"ק קארסין. שימש כרב על מקום אביו עוד בחייו(ב). התקרב לרז"ל בעת שישב רז"ל במעדוועדיווקע בשנים תק"נ-תקנ"ט (ג). מגדולי וחשובי תלמידי רז"ל ועל פי פקודתו נתמנה לרב ואב"ד בברסלב כשנכנס רז"ל לדור שם בסוף שנת תקס"ב(ד). רז"ל הפליג מאד בשבחו ואמר שצריך להודות גם לסוסים שביאו אותו לברסלב ושיש לו בירור המדמה בפסיקת שאלות(ה). כן אמר עליו שהלך לחופתו בכסות נקיה(ו) וברכו שיזכה בעוה"ב להבין שיחת חולין שלו(ז). רז"ל אמר לו לעניין בספריו ולמצא בהם קושיות ולתרצם וכן עשה והוטבו בעיני רז"ל(ח). היה אחד משני העדים שייחד רז"ל לעניין אמירת עשרת מזמורי התהלים על ציונו(ט). רז"ל לא רצה שישמע את מגילת התרים(י). על ראש השנה דשנת תקע"א לא בא לרז"ל ורז"ל הקפיד על כך(כ). בניו: ר' צבי אריה ור' נחמן. חתניו: ר' שמחה ב"ר שמואל יצחק ור' נחמן ב"ר משה קראסינשטיין. רז"ל הודיע לו ברמז שיתסלק בר"ח אב וכן הוה שנפטר בר"ח אב(ל) שנת תר"ה. מנו"כ בברסלב. חיבר פירוש על התורה בדרך פרדס ע"פ הקדמות רז"ל וחיבור על ששת סדרי משנה על דרך החסידות, זקני אנ"ש ראו את הכתבים אך כיום אינם נמצאים בידינו(מ).
(א) השוה"ס. (ב) צוואת הרב מטשעהרין. אי"ש, 5 לה. (ג) טו"ז, קכא, עיין שם סיפור התקרבותו. (ד) צוואת הרב מטשעהרין. אבב"ר, לז. (ה) שם. (ו) טו"ז, קכא, גירסא אחרת היא שרז"ל אמר זאת על ר' ישעיה שלום ב"ר יודל. (ז) חיי"מ, שעו, תקט. (ח) סינ"פ קל. (ט) שיח', קמא. חיימ, רכה, (י) אבב"ר, ל. (כ) חיי"מ, רכ. (ל) כו"א, נה, (מ) נ"צ קמט. עיין גם אי"ש, 5 לה-מח.

בנו של ר' שמואל מטעפליק תלמיד רז"ל. מוזכר במכתבי מוהרנ"ת בשנת תקצ"א (על"ת, נא).

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשבת ר"ח ניסן שנת תקפ"ב באדעס. "בא אלי איש כשר אחד ורוצה ליסע לא"י, שמו ר' אהרן יהודה והוא יושב שם באדעס מלפני רה"ש העבר והוא איש עני ואביון ומתפלל בקולות והתלהבות וע"כ רחקוהו אנשי ביהמ"ד דאדעס והוא נע ונד וכו' וגם אמרו שהוא איש משוגע, ובאמת יש לו תנועות משונות קצת אבל אני היה לי אמונה בו והחזקתי אותו מיד לאיש כשר. ואם לא שכבר כתבתי לר' יהודה אליעזר שיבא לאדעס כדי שיסע עמי לא"י יכול להיות שהייתי לוקח אותו עמי לנסיעה לא"י" (יממ"ב, נט).

תלמיד מהרנ"ת. ר' אברהם ב"ר נחמן שמע ממנו שפעם אחת אמר לו מהרנ"ת: "אם היית תמיד בשמחה, לא היית רואה פני גיהנם (כו"א, עח).

מכונה: ר' אהרן גאון. אמו היתה זוגתו השניה של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, מוזכר על ידו במכתב משנת תרל"ח (נת"צ, טו).

תלמיד רז"ל. הוא ר' עירא שהיה אח"כ במדינת וואלכיא המוזכר בכוכבי אור ל"ב כאחד מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל. עמו היה המעשה בקשר לפקדון של רז"ל אצל ר' זלמן הקטן (השוה"ס. מבה"נ, 58 לה. עיין שם סיפור המעשה. עיין גם ר' הערע).

שמו המלא: ר' משה יהושע בזשיליאנסקי המכונה אלטר. בנו של ר' אשר זעליג מטעפליק תלמיד מהרנ"ת. בזיווג שני היה חתנו של ר' נחמן מטולטשין. קיבל מפי תלמידי מהרנ"ת. תלמידו ויד ימינו של ר' נחמן הרב דטשעהרין. מסר נפשו לפרסם ולגלות לפאר ולרומם דעת אדמו"ר בעולם כולו ורבים נתקרבו לדעת אדמו"ר ע"י ספריו הרבים אשר חיבר בדרכי אדמו"ר בלשון צחה ודעת תבונה אשר חננו ה'(א). היו בידיו הכתבים של מגילת הסתרים ורבים מראשי התיבות אשר בה היו מפוענחים(ב). חיבר את הספרים השתפכות הנפש, משיבת נפש, אמונת עיתך, מילי דאבות, הגדהאור זורח, מי הנחל ועוד ספרים אשר לא נדפסו ואבדו(ג). העתיק והכין לדפוס את הספר נחת השלחן מהרב דטשעהרין(ד). בשנת תרמ"ב ביקר בא"י(ה). נהרג על קידוש ה' וספר תורה בידו בי"ב אדר שני תרע"ט(ו). בנו (מזיווג ראשון): ר' שמואל שמעלקע(ז).
(א) הקדמת המו"ל לספר מי הנחל. (ב) נ"צ, עח. (ג) שם, קצג. (ד) משם, קסו. (ה) נת"צ, צט. (ו) עמוד השער להגדה אור זורח. ראה מבה"נ, 71 צח, שנהרג בי"ג אדר וסיפור מפי עד ראיה כיצד נרצח. (ז) שא"י, לב. ראה גם מכתביו: שא"י, לב, מי הנחל, קמה והלאה.

חותנו של ר' אברא שו"ב מטשעהרין, מוזכר בשמות הצדיקים בין תלמידי רז"ל.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ב(א). בעת המחלוקת בשנת תקצ"ה ברח מביתו בברסלב וישב באומאן(ב). בתקצ"ח בישר למהרנ"ת שבנו ר' יצחק עשה שידוך עם בנו ר' דוד צבי והוא עצמו, ר' אליהו, היה השדכן(ג).
(א) על"ת, עב. (ב) שם, קסז. (ג) שם, רלד.

מאנ"ש בזמן מהרנ"ת. חותנו של ר' יצחק בן מהרנ"ת בזיווג ראשון. אהב מאד את ר' יצחק ולמרות שבתו, זוגתו של ר' יצחק, מיאנה בו, לא רצה שיגרשנה. מהרנ"ת לא הסכים לכך ולאחר יגיעות רבות קיבלה בתו בשנת תקפ"ה גט פיטורין מר' יצחק בן מהרנ"ת (אבב"ר, סט. על"ת, יב. יממ"ב, מב).

היה בעל שחרית ברה"ש בקיבוץ באומאן בזמנו של ר' נחמן מטולטשין. בשנת תרמ"ד עלה להשתקע בארץ ישראל (השוה"ס. במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה [נת"צ, עה] מוזכר ר' לייזר שביקר בשנת תרמ"א בא"י, נראה כי הוא ר' אליעזר הנזכר כאן).

נתקרב למהרנ"ת בשנות נעוריו(א) ומוזכר ע"י מהרנ"ת במכתביו דשנת תקצ"ה (ב). פעם אירע ונולד לו בן והברית חל בראש השנה ובעצת ר' נחמן מטולטשין מינה שליח למול את בהנו והוא עצמו בא לאומאן(ג).
(א) השוה"ס. (ב) על"ת, קסח. (ג) מבה"נ, 59 כט.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תר"ב. עסק בהדפסה עבור מהרנ"ת (על"ת, שסד, שסז)

מפורסם בתורה וביראה, איש נכבד מאד ומיוחס. מקור חוצבו היה בזאסלאב ואח"כ קבע ישיבתו בכפר אוסיאטין הסמוך למעדוועדיווקע. היה מפורסם בשם טוב בין כל הצדיקים המפורסמים שכולם נתאכסנו אצלו כי היה איש חשוב מאד(א). רז"ל נשא לאשה את בתו, מרת סאשיא, בשנת תקמ"ה בערך. גם אשתו היא חמותו של רז"ל היתה אשה כשרה מאד. רז"ל אכל על שלחנו עד שנפטרה ולקח אשה אחרת וזאת לא יצאה ידי חובתה נגדו ורצתה ליקח את החדר שהיה מיוחד לרז"ל לעבודת ה' ואז עזב רז"ל את שלחנו(ב). בתחילה לא הכיר בגדולת רז"ל אך אח"כ בגלל כמה מעשים שהיו נודע לו מעוצם גדולתו וקדושתו(ג). נפטר לפני שנת תקס"ה(ד). בנו: ר' צבי(ה).
(א) חיי"מ, קה. (ב) שם, קה, קח. (ג) כו"א, סו. אבב"ר, כג. (ד) בן רז"ל ר' שלמה אפרים שנקרא על שמו נולד בתקס"ה. (ה) עיין ר' צבי ב"ר אפרים. מכו"א לז, משמע קצת שהיו לר' אפרים עוד שני בנים: ר' משה ור' חיים.

נולד בשנת תק"ס, בערך(א). לאביו ר' נפתלי תלמידו המובהק של רז"ל. בילדותו עוד זכה לקבל פני רז"ל. יד ימינו ותלמידו המובהק של מהרנ"ת ומוזכר פעמים רבות במכתביו. סמוך לשנת תרל"ד עלה לא"י, התיישב בירושלים והיה נוסע בכל שנה לאומאן על ראש השנה. בשנת תרל"ח ביקר בטבריה ובצפת(ב). נפטר בי"ד תשרי תרמ"ג ומנו"כ בטשעהרין(ג). חיבר ספר ליקוטי אבן ותפילות הבוקר. כינוי משפחתו: ויינבערג. חותנו: ר' שמואל(ד). בניו: ר'שמחה דוד ור' יחיאל, כן היתה לו גם בת(ה).
(א) נ"צ, קנג. (ב) שא"י, כא. (ג) נ"צ, קנג. (ד) אבב"ר, סו (שם נאמר שחותנו היה ר' שמואל מטעפליק ואין זה נראה, כיון שר' שמואל מטעפליק נפטר בשנת תקצ"א ואילו ר' שמואל, חותן ר' אפרים, עדיין מוזכר בחיים בשנת תר"ד. ע"ע ר' שמואל מטעפליק ור' שמואל חותן ר' אפרים). (ה) נ"א, יד.
עיין גם סינ"פ, קלח. אבב"ר, סא, פא. השוה"ס מבה"נ, 34 נג, 58 כו. נ"א, ד-ז. מכתבי מהרנ"ת אליו בספר על"ת. נעימות נצח, עמ' יג.

גיסו ומחותנו של מהרנ"ת, מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת תר"ד (מכתבים, ט').

נכד רז"ל. נולד בחנוכה תקצ"ב לאביו ר' יצחק אייזיק ולאמו מרת שרה בת רז"ל שנפטרה למחרת לידתו(א). היה ידוע ומפורסם בתורתו, יראתו, חכמתו וצדקתו(ב). בנו: ר' נחמן, המכונה ר' נחמן הזקן. בתו: פייגא, אשת ר' ישראל מנדל ב"ר שמשון.
(א) על"ת, ד' שמות תקצ"ב. (ב) מבה"נ, 43 כא.

בשנת תרס"א הדפיס בלעמבערג יחד עם ר' ישראל מקארדאן את הספרים שבחי הר"ן ושיחות הר"ן (נ"צ עד).

תלמיד מהרנ"ת. בנו של ר' ישראל לייב תלמיד מהרנ"ת(א). מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תר"ג(ב). בנו: ר' פנחס, חתן ר' אייזיק אייזינשטיין(ג).
(א) השוה"ס. אבב"ר, פ. (ב) על"ת, שצג, שצה. (ג) השוה"ס

מוזכר במכתב מהרנ"ת לר' נפתלי מב' עקב תקפ"ז: "נלקחו מאתנו שני מחמדי עין הנאהבים והנעימים וכו' ה"ה הותיק מוה"ר ישראל הכהן ז"ל וגיסו המופלג הותיק מוה"ר אשר זעליג ז"ל, אוי לנו וכו'(א). בהעתק מכת"י מהרנ"ת נכתב: "בין המיצרים תקפ"ז נפטר ר' ישראל ורמ"ע [?] זעליג גיסו ז"ל(ב).
(א) על"ת, בהשמטות. (ב) סינ"פ, קמה.

תלמיד מהרנ"ת. תלמיד חכם וגאון מופלג, אנשי עירו כינוהו: הרבי ר' זעליג(א). "מופלג בתורה וביראה, גריס באורייתא תדירא, יראת חטאו קודמת לחכמתו, שפל ברך ומצוין במדת ענוותנותו"(ב). בקיץ דשנת תרמ"ו עלה לא"י יחד עם זוגתו, התיישב בצפת ושם מנו"כ(ג). נפטר בין השנים תר"נ-תרס"ד(ד). בניו: ר' משה יהושע המכונה ר' אלטר מטעפליק. ר' יצחק אייזיק ועוד בן שדר בלאדיזין(ה).
(א) השוה"ס. (ב) עדות בנו ר' אלטר בעמוד השער לספר מילי דאבות. (ג) כת"י ר' אלטר, נדפס בסוף ספר מי הנחל. (ד) כן ניתן להסיק ממכתבי ר' אלטר שבסוף ספר מי הנחל. (ה) השוה"ס.

תלמיד מהרנ"ת(א). במכתב מהרנ"ת אליו משנת ת"ר. מכנהו: ידידי הרבני המופלג הותיק מו"ה וכו'(ב).
(א) שמה"צ. (ב) בעל"ת, רעא.