אות ד׳

תלמיד מובהק של רז"ל. התקרב לרז"ל בין השנים תק"נ-תקנ"ט ועל ידו נתקרבו לרז"ל ר' יודל ור' שמואל אייזיק מדאשוב(א). לא היו לו בנים ואח"כ נפקד בבנים ע"י עצת רז"ל(ב). רז"ל הנהיגו בדרך מיוחדת של עשירות מופלגת(ג). לקח כחתן לבתו את ר' אברהם דב נכד רז"ל לאחר שגירש את בתו של משה חינקיס(ד). ייע ותמך ביד רחבה בכל עניני רז"ל ומוזכר פעמים רבות ע"י מהרנ"ת(ה). מהרנ"ת השכין שלום בינו ובין שותפו לעסקים ר' יעקב יוסף(ו). האריך ימים (ז).
(א) כו"א, כד, ע"ש סיפור התקרבותו. (ב) שם. חיי"מ תעז. (ג) מבה"נ 46 מג. (ד) ע"ע ר' אברהם דב. (ה) יממ"ב, לג. על"ת ב. ו' מצורע תקצ"ה, רנט, רפז, שכב, שסט, מכתבים יא ועוד. (ו) יממ"ב, לה. (ז) היה מראשוני תלמידי רז"ל ומוזכר בשנת תר"ד ע"י מהרנ"ת: "ידידי הישיש הותיק".

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). כשנתקרב לרז"ל שימש בכתר הרבנות בעיר לאדיזין וכשרז"ל בא לגור בברסלב החליט לעזוב את מישרתו ולנדוד אחר רז"ל לברסלב, זכה לראות את רז"ל בכל יום והיה מספר לפניו מעשיות וחידושי תורה וע"י אחד ממעשיותיו נתגלגלה עת רצון ורז"ל מסר לפרסום את ספר המדות(ב). יש אומרים כי הוא המוזכר בראשי תיבות ר"ד (יממ"א, נג) שמהרנ"ת חזר עימו על התורה שאמר רז"ל ברה"ש האחרון לחייו(ג).
(א) כו"א, לג. (ב) בהקדמות לספר המידות. נ (ג) השוה"ס. דעה אחרת, כי היה זה ר' דוד מלאדיזין.

מאנשי מהרנ"ת. ליווה את מהרנ"ת אל הספינה באדעס בנסיעתו בשנת תקפ"ב לא"י(א). היו לו כתבי יד של רז"ל שקיבל ממהרנ"ת ובמכתב משנת תקפ"ו מבקש ממנו מהרנ"ת שיחזיר לו אותם מיד(ב).
(א) יממ"ב, עט. (ב) על"ת, יז.

לשון מהרנ"ת: "והיינו בכפר (ע"י טשעהרין) שיושב שם אחד מאנ"ש ה"ה מו"ה בער נ"י ולא מצאנו אותו בביתו, גם בנו הגדול שאני מכיר אותו לא מצאנו" וכו'. (יממ"ב, לב. שנת תקפ"ב).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת, עסק בשנת תר"ב בעניני הדפסה עבור מהרנ"ת (על"ת, שסד).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ג. ר' בעריש חתן ר"ש (על"ת, פד, צב).

כשמהרנ"ת וחבריו באו לברסלב בפעם הראשונה בחודש אלול תקס"ב. נכנסו לביתו וראו שהבית מלא מעשיות ומופתים מרז"ל (אבב"ר, ט).

איש פשוט מתלמידי רז"ל. ברה"ש תקע"א אמר רז"ל: "אהרן איננו ובערלע איננו", וכוונתו שלענין לבא אליו על רה"ש כולם שוים, ר' אהרן הרב דברסלב ור' בערלע האיש הפשוט (השוה"ס).

בשנת תר"ז נתמנה לשו"ב בנעמירוב, המתנגדים שם ירדו לחייו וסבל רדיפות חרפות ובזיונות. בשנת תרכ"ה עבר לגור בטעפליק בסיוע אנ"ש דשם. אבל גם בטעפליק רדפו אותו המתנגדים ואסרו את שחיטתו. אנ"ש מטעפליק פנו בענין זה במכתב אל הגאון ר' שלמה קלוגער(א). על פי עצת ר' נחמן מטולטשין עזב את מלאכת השחיטה, עלה לא"י והשתקע בצפת(ב). מוזכר פעמים רבות בשנים תרל"ה-תרמ"ד, בין שאר אנ"ש בצפת. במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה(ג). מוזכר במכתב ר' נחמן מטולטשין לצפת משנת תרמ"א(ד). בניו: ר' העניך ור' שלום.
(א) נ"א, ח. ע"ש כל סיפור המעשה. (ב) השוה"ס. (ג) נת"צ, ג, ח, י ועוד. (ד) נ"א ב, המכתב ללא תאריך אך לפי תכנו נכתב בשנת תרמ"א.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג).

תלמיד מהרנ"ת, היה בא לעתים קרובות מאד אל מהרנ"ת והיה מוסר לר' יצחק בן מהרנ"ת את אשר שמע מאביו. מוזכר פעמים רבות במכתבי מהרנ"ת(א). היה אצל מהרנ"ת בשעת הסתלקותו(ב).

מאנשי עבודת ה' שבתלמידי רז"ל(א). היה דיין בלאדיזין. שאר בשרו של ר' נחמן הרב דטשעהרין(ב). מכונה: ר' דוד מלכהס. יש אומרים כי הוא המוזכר בראשי תיבות ר"ד (יממ"א, נג) שמהרנ"ת חזר עמו על התורה שאמר רז"ל ברה"ש האחרון לחייו ג'.
(א) כו"א, לג. (ב) צוואת הרב מטשעהרין. (ג) השוה"ס, דעה אחרת כי היה זה ר' דב חיה'לעס

היה אצל רז"ל רק פעם אחת ושוב לא נסע אליו. מקובל כי התורה "טעמה כי טוב סחרה" (לקו"מ קמא, רפה) נאמרה עליו נותקיים בו סיום הפסוק "לא יכבה בלילה נרה", כי פעם הקשה אחד החולקים על רז"ל ור' דוד הראה לו שקושיתו באה מחסרון לימודו. עשיר גדול וגאון מופלג. גיסו של ר' מרדכי דיין מטעפליק וגידל בביתו את בנו ר' אברהם. לעת זקנתו עלה לא"י, התיישב בטבריה ונתקבל שם לדיין (השוה"ס).

שו"ב דטשעהרין בזמנו של ר' נחמן הב דטשעהרין. בעל תוקע ברה"ש בקיבוץ באומאן (מבה"נ, 41 מב).

אחיו של ר' ברוך חתן מהרנ"ת. נשא אשה בעת המחלוקת הגדולה דשנת תקצ"ה ואחת מסעודות ה"שבע ברכות" נערכה בביתו של מהרנ"ת ודיברו שם הרבה מרז"ל (על"ת, א' מטו"מ תקצ"ה).

עלה לא"י בשנת תרכ"ט. ר' יצחק בן מהרנ"ת במכתביו מצפת מבקש את משפחתו לבא לעזרתו ולתמוך בו כי דוחקו גדול מאד והוא איש ירא ה'(א). מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה(ב). נפטר בצפת בשנת תרל"ו(ג).
(א) מרי"ש. (ב) נת"צ, ג, ד. (ג) שם, יא.

מנגידי אנ"ש בטולטשין, תמך בר' יצחק בן מהרנ"ת כשעלה לא"י והתיישב בצפת (מרי"ש. ה' ראה תרכ"ח. אפשר והוא ר' דוד מטולטשין הנזכר לעיל אות יא).

בנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, מוזכר במכתב משנת תרל"ט (נת"צ, כו).

בנו של ר' יוסף מבאבריניץ, חתנו של ר' אייזיק אייזינשטיין, דר באומאן. עורר את אנ"ש לעזור לחותנו שהיה שקוע בחובות עצומים בגלל בניית הקלויז באומאן בשנת תרס"ג. למדן ועובד ה' גדול. נרצח בעת המהפכה הקומוניסטית (השוה"ס).

השלישי בבניו של מהרנ"ת. ירש את ה"לומדות" של אביו(א). בשנת תקצ"ה נשא לאשה את חיה בתו החורגת של מהרנ"ת (בת דישעל זוגתו השניה)(ב). סבל הרבה בחייו, היה עני ואביון. חולה ובעל חטוטרת. כל נחמתו היה בנו שנולד לו אך בן זה נפטר בשנת תר"ד ואח"כ נפטרה גם אשתו(ג). מהרנ"ת החזיקו על חשבונו והרבה לחזקו ולעודדו במכתביו. תלמיד חכם ולמדן גדול, לא הניח בנים(ד).
(א) מבה"נ, 2 לה. (ב) על"ת, קעח, תכב. ג שם, תכב. (ד) השוה"ס.

בנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת. נפטר בשנת תרע"ה, בערך. ונקבר בברסלב סמוך לציון מהרנ"ת(א). בניו: ר' נחמן מנעמירוב המכונה: נחמן חזן ור' שכנא (בח"ב)
(א) יקרא דחיי, קנד. השוה"ס.

בנו של ר' יצחק בן מהרנ"ת. נולד בשנת תקפ"ט(א). בא בקשר שידוכין בתקצ"ח(ב) ונשא אשה בשנת תר"ד(ג). בשנת תרכ"ח כשאביו עלה לא"י, קיבל ממנו יחד עם אחיו ר' מיכל את הנהלת בית הדאר בטולטשין(ד). בשנת תרנ"ט, בהגיעו לגיל שבעים, פרש מעבודתו והקדיש את כל עיתותיו לתורה ולתפילה. אנ"ש היו מגדירים אותו כ"אדם מסוג נעלה". נפטר בשנת תרע"ו בן פ"ז שנים(ה). בניו: ר' נחמן אלשיך ור' שכנא(ו) [בח"ב]. חתנו: ר' נתן ב"ר נחמן שפילבאנד (בח"ב)
(א)על"ת, שנא. (ב) שם, רלג. (ג) שם, תטו. (ד) מבה"נ, 36 נה. (ה) שם, 65-66 רצ"ח. (ו) מרי"ש, ה' ראה תרכ"ח

נולד בשנת תקצ"ג(א) לאביו ר' יונה נכד ר' יודל מדאשוב מגדולי תלמידי רז"ל. מכונה גם ר' דוד צבי מדימיטריווקע ע"ש עיר מגוריו ליד טשעהרין. זקן אנ"ש באומאן. בנערותו עוד זכה לקבל פני מהרנ"ת ולהכיר את רוב תלמידיו של רז"ל ורבים מא"ש קיבלו ממנו(ב). מסור בכל ליבו ונפשו להפצת דעת רז"ל ולכל עניני אנ"ש. ביקר בא"י בשנת תרמ"ג(ג) ובשנת תר"ע והדפיס בירושלים את הספר ליקוטי מוהר"ן(ד). מוזכר פעמים רבות במכתבי אנ"ש(ה). חיבר פירוש על ספר סיפורי מעשיות אך לא הודפס וכיום איננו בידינו(ו). נפטר אור לי"ט תשרי, אחרי הילולת רז"ל, בשנת תרע"ג(ז).
(א)השוה"ס. (ב) סינ"פ, קסה. ימה"ת, נב. (ג) נת"צ, קכא. (ד) נ"צ, מא. (ה) נת"צ, קכא, קלד. נ"א י. שא"י לב. מי הנחל. קמה ועדו. (ו) נ"צ, קפה. (ז) השוה"ס. ראה גם מכתביו בא"א, כ-כו.