אות ל

מוזכר במכתבי מהרנ"ת בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה: "ונא לכתוב לי מכל אחד ואחד מה עלתה בו וכו' וגם מר' לוי יעקב וכו' מי יתן שנזכה לחזור ולהתוועד יחד" (על"ת, קע).

בנו של ר' חיים סטולר ואחיו הגדול של ר' ישראל טיהאוויצער. בצעירותו נתפס להשכלה וע"י מעשה פלאים שאירע לו, חזר בו. אנ"ש אמרו שזה הודות לדמעות הרבות ששפך אביו. דר בטעפליק והאריך ימים. נפטר בשנת תרפ"ב או תרפ"ג (השוה"ס, ע"ש).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה: "ושלום וכו' ולר' ליטמאן ואחיו ר' יאקיל גם להם ראוי להתחרט על אשר עשו נגדי. אך קויתי לה' שהכל יהיה על נכון. וברית אהבתינו ושלומינו לא תופר לעולם" (על"ת, קסח).

אחיו של ר' אברהם מנאוושעליץ. מהרנ"ת היה בביתו בשנת תקפ"ב, התפלל שם שחרית וסעד שם ואח"כ נסע עימו ר' לייב לטשעהרין (יממ"ב, מד.)

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תר"א: "ר' לייבלי מבראהליב שהיה חתן ר' יעקב חתן יודיל. הוא עתה בביתי וזה סמוך בא לכאן. מה שלא היה פה ה' שנים. זכרו היטב מה שנעשה בעולם עם כל אחד ואחד וכו' (על"ת. ש. בשמה"צ: ר' אריה מבראיליוו).

בנו של ר' חייקיל החזון תלמיד רז"ל. מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנים תקפ"ב ותר"א (יממ"ב, מד. על"ת. בהשמטות).

מזוכר ע"י מהרנ"ת בשנת תק"פ. נראה שהיה עוד מאנשי רז"ל (יממ"ב, יג).

אחיו של ר' סענדיר מטירהאוויצע (כנראה נתקרב יחד עימו בשנת תרי"ד או לאחר מכן). פעם אחת, בפורים, תפס בזקנו ואמר: "זקן זה כבר עשרים וחמש שנה נקי מהרהור" (מבה"נ, 3 נב).

מחותנו של ר' נחמן חיה'לעס נכד רז"ל. בנו היה חתנו של ר' נחמן (מכתבים, יח. דשנת תר"ג. לא ידוע מי היה בנו ואפשר שהוא אחד מר' לייב האחרים הנזכרים כאן).

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). אביו של ר' יצחק אייזיק חתן רז"ל. היה דר בקרימינטשאק שרז"ל אמר עליה פעם: "ר' ד' אמותיו של המחותן הינן נקיות" (ב). רז"ל פורש בשלומו במכתביו(ג). וכן מוזכר כמה פעמים ע"י מהרנ"ת(ד).
(א) כו"א, לג. (ב) מבה"נ 35 סז. (ג) מכתבי רז"ל בתחילת על"ת (נראה ששמו היה ר' יהודה אריה כיון שפעם אחת קוראו רז"ל: ר' יהודה לייב, ופעם אחרת: ר' אריה לייב). (ד) חיי"מ, נט, רמו. יממ"ב, יג. נב.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). היה מלמד בביתו של ר' לייב מכפר וואשטעק(ב).
(א) כו"א, לג. (ב) שם, נט.

בחורף דשנת תקס"ז. כשנולד לרז"ל בנו ר' יעקב, הביא ר' לייב דיין דגים לצורך סעודת ברית המילה ורז"ל בא אז בשמחה (יממ"א, יד).

תלמיד רז"ל. בביתו נערכה בשנת תקס"ז חופתו של רז"ל בזיווג שני. בסוף ימיו היה עני מרוד אך בכל זאת צמצם עצמו בעוצם דחקו ונתן ספר תורה לביהמ"ד באומאן. חתנו: ר' זלמן הרב (כו"א, נט, ע"ש המעשה באריכות. השוה"ס).

כשהמהרנ"ת ור' נפתלי נסעו בפעם הראשונה אל רז"ל, בחודש אלול דשנת תקס"ב, הצטרף אליהם גם ר' לייבוש (אבב"ר, ט).

(אבב"ר, ע).

לא ידוע אם הכיר את מהרנ"ת ואיך נתקרב לאנ"ש. היה חזן בעירו בימים הנוראים ולא היה בא לאומאן על רה"ש עד שנת תרי"א שאז קירב את ר' אייזיק אייזינשטיין. מחשובי אנ"ש בזמנו וקירב רבים לדעת רז"ל. משנת תרי"א היה בעל מוסף באומאן ביום השני של רה"ש ואחרי פטירת ר' נחמן מטולטשין בשנת תרמ"ד. היה בעל מוסף גם ביום השני. נפטר בשנת תרמ"ט ומנו"כ באומאן. לא הניח בנים (השוה"ס).

תלמיד רז"ל. התקרב לרז"ל קודם מהרנ"ת ועל ידו נתקרבו מהרנ"ת ור' נפתלי שראו את השינוי לטובה שחל אצלו(א). נתרחק למשך כמה שנים מרז"ל ואח"כ חזר שוב(ב). השיחה בחיי מוהר"ן (שטו) "הוכיח את אחד שהיה מקורב והתרחק"ץ היתה מכוונת אליו וכן השיחה (שם, רכ) "ראש השנה גדול מזה אין", נאמרה עליו כשלא בא לרה"ש כיון שנסע לאדעס לסחור באתרוגים(ג). לא ידוע אם אחר הסתלקות רז"ל שמר על קשר עם מהרנ"ת.
(א) אבב"ר, ה. כו"א, ל. (ב) שם. (ג) השוה"ס. עיין גם כו"א, יא. סינ"פ יג. אבב"ר, ט טו, כז, (ע"ע ר' יוסף ב"ר ליפא).

מוזכר במכתבי ר' יצחק בן מהרנ"ת. שהיה גם שאר בשרו, משנת תרכ"ט (מרי"ש, ג' עקב. ג' תבא)