לט. ר׳ משה ב״ר שמואל ד״ר לנדוי

נכדו של בעל ה"נודע ביהודה" ורופא במקצועו. אחד משלושת המשכילים והאפיקורסים הגדולים שהיו באומאן. רז"ל קירבם ודיבר עמם הרבה וסוף דבר היה שברה"ש האחרון לחיי רז"ל. בשנת תקע"א. התפללו יחד עם מנין רז"ל ואנ"ש. אחרי פטירת רז"ל אמרו למהרנ"ת: "לך חסר הרבי? לנו חסר הרבי! אילו היה חי היינו הופכים לבעלי תשובה וצדיקים גמורים"(א). בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה סייע הרבה למהרנ"ת ואנ"ש ומהרנ"ת מזכיר זאת במכתביו: "הנגיד ר' משה לנדוי וכו' בא ג"כ לפה ועדיין הוא פה והוא דורש טובתינו ורוצה להתראות פנים עמי ולילך לביתי"(ב). "היום היה בביתי הנגיד ר' משה לנדוי מאומאן ומאילך תבין שהוא לטובתינו והוא לקוץ מכאוב למתנגדים"(ג).
(א) סינ"פ, ג-י. עיין גם ר' צבי דב הורוויץ. (ב) על"ת, א' קדושים תקצ"ה. (ב) שם.