אות פ׳

בתם של ר' יחיאל אשכנזי ומרת אודל בת הבעש"ט. אשת ר' שמחה ב"ר נחמן מהאראדענקא. היתה בעלת רוח הקודש וכל הצדיקים החזיקו אותה לבעלת השגה גדולה ובפרט אחיה המפורסמים הרה"ק ר' אפרים מסאדיקלאב והרה"ק ר' ברוך מעמזיבוז(א). נפטרה בי"ט אדר דשנת תקס"א.(ב).
(א) חיי"מ, יד, קי"ד. (ב) מבה"נ, 61 קמה. עיין גם אי"ש (בלה"ק) כרך א'.

נולדה בברסלב בשנת תקס"ג(א). נפטרה בין שבועות לשבת נחמו תקס"ד(ב).
(א) אי"ש, 2 כו. (ב) חיי"מ, יב. עיין גם חיי"מ, יג, יד

מוזכר ע"י מהרנ"ת בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה: "ובוודאי ר' פייוויל צדק בהתפארו אשרינו בכל פעם וכו'. (על"ת, א' ואתחנן תקצ"ה).

בן הרה"ק מוהר"ר אריה לייב אב"ד דק"ק וואלטשיסק. בחשון דשנת תקס"ה נשא לאשה את מרת מרים בת רז"ל(א). בקיץ דאותה שנה נסע יחד עם אביו לא"י ורז"ל לא רצה לשלוח את בתו עמו והיה קרוב שתקבל ממנו גט, אך אח"כ סיבב השי"ת שהיא עצמה רצתה לנסע ונסעה לא"י בשנת תקס"ט, בין המצרים, יחד עם אביו בני הרב מוואלטשיסק(ב). נפטר בשנות התק"ע וזוגתו, בת רז"ל, נתייבמה ע"י אחד מאחיו(ג). לא הניח בנים בני קיימא(ד). מנו"כ במערת הרב מוואלטשיסק בביה"ח בצפת(ה).
(א) חיי"מ, נט, קיד. קיז. (ב) יממ"א, ה. (ג) חיי"מ, טז. (ד) אבב"ר, לג. (ה) יממ"ב, קמ"ב

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ד (על"ת, קלח).

בהיותו אברך בא לגור באומאן, מקום מגורי חותנו, ושם נתוודע לר' נחמן מטולטשין ולר' אברהם בנו שקירבוהו לדעת רז"ל. בגלל התנגדות חותנו עבר לגור בקיבליטש שם היה למלמד וקירב עשרות נערים. המתנגדים רדפו אותו עד חרמה ואף שכרו אדם שירצחנו, אך בגודל תומתו ובטחונו נתסבב הדבר לבסוף שישב שם עם תלמידיו על התורה ועל העבודה באין מפריע(א). נפטר בהיותו כבן מ' שנה בשנות תר"ל-תר"מ(ב).
(א) כו"פ, 207. (ב) השוה"ס.

תלמיד מהרנ"ת. בנו של ר' יצחק אייזיק יוסף סופר תלמיד מהרנ"ת. על אף דלותו המחרידה היה בעל צדקה גדול(א). עובד ה' במסי"נ ובשכל גדול וכל דבריו היו בפלס ובמשקל בלי שום צד נדנוד ספק ח"ו וידע כל הגלגולים שעברו עליו(ב). בניו: ר' נתן בייטלמאכר ור' נחמן מקרימינטשוק [בח"ב] חתנו: ר' אברהם אביו של ר' געצע ליבאוונע. נפטר בשנות התר"מ(ג).
(א) מבה"נ, 37 לח. (ב) טו"ז, קנא. (ג) השוה"ס. עיין גם אבב"ר, עא.

מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה משנת תרמ"ג (נת"צ, קי. קיא).

תלמיד מהרנ"ת. מנגידי אנ"ש בטשעהרין וגבאי ביהמד באומאן ברה"ש(א). בשנת תרל"ד הדפיס בירושלים את הספר ליקוטי מוהר"ן(ב). מוזכר במכתב ר' אפרים ב"ר נפתלי משנת תרל"ד(ג). ובמכתב ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה משנת תרמ"א שבא אז לביקור בא"י(ד).
(א) טו"ז, קלה. מבה"נ, 35 לז. 56 מד. (ב) נ"צ, מא. (ג) נ"א, ד. (ד) נת"צ, עה, מוזכר שם בכינוי ר' פעסי ונראה שהכוונה לר' פסח זה.

בתם של ר' שמחה ומרת פייגא. דודה, ר' ברוך ממעזיבוז, היה תמיד שואל אותה לשלום רז"ל בוריאותו. ניסתה להשכין שלום בין רז"ל לבין דודו ר' ברוך אך הדבר לא יצא לפועל(א). היתה נשואה לאחד שלא היה כל כך בר דעת ורז"ל אמר לה שאם היתה שומעת בקולו היה מצווה עליה להתגרש מיד(ב). עלתה לא"י ודרה בצפת. בשנת תקפ"ב בהיות מהרנ"ת בא"י, פגש אותה בצפת ומזכיר אותה כאלמת ר' פנחס מאיר(ג).
(א) אבב"ר, יח. יממ"א, לג בהשמטות. (ב) השוה"ס. ג' יממ"ב, קלה, קלז. (נראה כי אכן נתגרשה מבעלה הראשון ור' פנחס מאיר היה בעלה בזיווג שני).

בנו, ר' אברהם לייב, היה חתנו של ר' שכנא בן מהרנ"ת(א). במכתב אליו משנת תר"ב מעודדו מהרנ"ת לחדש ימיו כקדם ולבא אליו על שבת חנוכה(ב). מוזכר גם במכתב משנת תר"ד(ג).
(א) על"ת, שכב, שכו. (ב) שם, שמא. (ג) מכתבים, י' בסוף.