אות ש׳

תלמיד מהרנ"ת. על ידו נתקרב למהרנ"ת ר' מאיר מטעפליק. חידוש נפלא בתבערת לבבו וכל תפלתו ותורתו היו בהתלהבות עצומה. לא האריך ימים ונפטר בשנת תק"צ. מדברי מהרנ"ת הובן שנתקיים בו הכתוב בחנוך: "ואיננו כי לקח אותו אלוקים". מחמת שידע בו השי"ת שיפול ולא יתחק באופן שישוב ויתעלה (סינ"פ, קמה, ע"ש).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת משנת ת"ר (על"ת, רפו).

חתנו של ר' חיים הכהן סטולר. ר' יעקב הנפח מאומאן היה דוד של אביו. איש תמיד ופשוט, נהג לאכל רק סעודה אחת ביום ותמיד היה מחפש לסעודה זאת אורח. היה אוסף מזון לעניי אנ"ש בעגלה שהיה רותמה אל עצמו. נפטר בי"ב חשון בשנות תר"פ-תרפ"ג בהיותו בן פ"ד שנים. בנו: ר' חיים שבתי'ס [בח"ב] (השוה"ס).

בכור בניו של מהרנ"ת. נולד בר"ח כסלו דשנת תקס"ג(א) וזכה בילדותו לקבל פני רז"ל. בשנת תקע"ז נשא אשה(ב). בשנת תקפ"א הדפיס את התיקון הכללי ובשנת תקפ"ב התחיל להדפיס את ספר ליקוטי תפילות(ג). סייע הרבה לאביו במלאכת ההדפסה(ד). בניו: ר' נחמן ור' נפתלי הירץ. חתנו: ר' אברהם לייב ב"ר פרץ.
(א) יממ"א, ב. (ב) שם, צח. (ג) שם, צט. (ד) על"ת, ח. עיין גם מבה"נ, 2 לה. על"ת, יד. קסג, שמא, תיח.

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל (כו"א, לג).

בנו של ר' דב שו"ב דנעמירוב מצפת. בהיות ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה, בשנת תרמ"ב, באומאן על רה"ש, כתב מכתב לאנ"ש בצפת ובו מסר פ"ש ממנו וכותב שהיה באומאן על רה"ש (נת"צ, פב).

בנו של ר' לייב מדאבראוונע ואחיו של ר' יצחק אייזיק חתן רז"ל. מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב (יממ"ב, מא, מב, מו, נ, נב. נג).

נכד הרה"צ ר' שלמה לוצקער תלמיד הרב המגיד. אמו השאירה אותו אצל רז"ל לשמשו ושרז"ל ישיאנו אשה. היה נוכח ושמע את כל המעשה עם ר' צבי הירש ממעדוועדיווקע שנשבע בנקיטת חפץ לבא אל רז"ל לאחר מותו (ימה"ת, נב, ע"ש המעשה באריכות).

אחיו של ר' מענדיל מטולטשין. מזוכר במכתב מהרנ"ת (על"ת בהשמטות, המכתב ללא תאריך אך לפי תכנו נכתב באדר דשנת תקפ"ד).

אביו של ר' ברוך חתן מהרנ"ת. מזוכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ד, תקצ"ה ותקצ"ו (על"ת קכב, א' מטו"מ תקצ"ה, רד)

בנו של הרב מסאווראן תמך באופן נעלה ביד מהרנ"ת(א). מוזכר במכתב מהרנ"ת משנת תר"ג (ב).
(א) נ"צ, רכא. (ב) מכתבים, טז. (בספר "השיחות והסיפורים" מובא שלרב מסאווראן היה בן בשם ר' שלמה שהיה יקר וחשוב מאד אצל אביו וניסה להניעו להפסיק את המחלוקת על מהרנ"ת. ר' שלמה נפטר בחיי אביו והדבר שבר מאד את רוחו והיה בין הגורמים לדעיכת אש המחלוקת. לפי זה נפטר ר' שלמה לפני שנת תקצ"ח, שבה נפטר הרב מסאווראן ואין זה ר' שלמה מסאווראן הנזכר במכתב הנ"ל).

נולד סמוך לר"ח ניסן דשנת תקס"ה(א). נפטר בחודש סיון דשנת תקס"ו(ב). כשרז"ל מסר בשנת תקס"ו את "הספר הנשרף" הזהיר את מהרנ"ת להתפלל על הילד כי היה לו חולי ההוסט ואמר: "ידעתי כשמסרתי הספר שיתגברו המקטרגים על התינוק הזה"(ג). מגילת סתרים השניה נאמרה אחר פטירתו(ד). מסיבה בלתי ידועה נתגדל בטולטשין ושם מנו"כ(ה).
(א) חיי"מ, כז, עב. (ב) שם, כח, לא, נט. (ג) שם, קעז. (ד) אבב"ר, ל. (ה) אי"ש, 2 קמו. עיין גם: חיי"מ, קנא, רסא, שיח', צח, קפט. יממ"א, ה, יא.

מתלמידיו המובהקים של ר' שמואל אייזיק תלמיד רז"ל. עובד ה' מופלג. הרה"ק ר' מרדכי מטשערנוביל התפעל פעם מאד מגודל אמונת החכמים שלו ברבו ר' שמואל אייזיק(א). היה מרוחק מעט ממהרנ"ת ועל ידו נגמרה קצת מחלוקת בין מהרנ"ת לבין ר' שמואל אייזיק. היה רגיל לומר דברי צחות וע"י אחד מדברי צחות אלה ליבה את אש המחלוקה הידועה שפרצה בשנת תקצ"ה(ב).
(א) אי"ש, 2 קע, ע"ש. (ב) ימה"ת, י"ב.

בנו של ר' אבא שו"ב מטשעהרין. בשנת תק"ע היה יחד עם אביו אצל רז"ל על רה"ש ורז"ל נתן לו אז מעט מרק ורמז לו שיתעשר עי"ז ואמנם נתעשר אח"כ עד למאד. בנו: ר' אבא'לע מטשעהשרין (אבב"ר, מח. ע"ש כל פרטי המעשה).

עזר בכל יכלתו למהרנ"ת להוציא אותו ואת אנ"ש מבית האסורים ולהציל את כתבי היד בשנות המחלוקת תקצ"ה-תקצ"ט(א). היה מלומד בשפה הרוסית ויחד עם אשתו ובנו ר' משה, היו היועצים והעוסקים בשפה הרוסית ויחד עם אשתו ובנו ר' משה, היו היועצים והעוסקים והכותבים בעת המחלוקת(ב). מהרנ"ת מזכירו כמה פעמים במכתביו: "אשרי חלקו של ר' שמואל ווינברג שזכה שיוגמר פדיון שבויים כזה על ידו". "אשריך ידידי ר' שמואל שזכית שיוגמר הנס על ידך"(ג).
(א) ימה"ת, יז, יח. (ב) שם, לד. (ג) על"ת, קסב, קסג, עיין גם: שם, קסז, קסח, ו' מצורע תקצ"ה, א' מטו"מ תקצ"ה, רה, רלד, מכתבים ג'.

מוזכר ע"י מהרנ"ת בשנת תקפ"ב: "בלילה השייכה ליום ב' [כ"ז שבט] עשה סעודה ר' שמואל ב"ר דב היושב בכפר יופקאוויץ ונסעתי אני ור' יודל... וסעדנו שם סעודת הערב" (יממ"ב, מד).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"א: "בשבת ק' נחלש בביתי מאנ"ש הותיק מו"ה שמואל במו"ה יעקב מנעמירוב וחליו כבד עליו מאד"(א). נפטר ממחלת החולירע בכ' כסלו תקצ"א ומהרנ"ת כתב עליו: "ותדע שנשמתו יצאה בטהרה. ודיבר דיבורי אמונה בכל עת עד שיצאה נשמתו... והלך בדרך הישר בדרך התורה כל ימיו ונפטר בשם טוב" וכו' (ב).
(א) על"ת, ל. (ב) שם, לא.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ו (על"ת, קצז. נראה לי שהוא בנו של ר' מתתיהו מלאדיזין תלמיד רז"ל וגיסו של מהרנ"ת).

חותנו של ר' נתן ב"ר נחמן בן מהרנ"ת. היה הגבאי בחבורתו של ר' סענדיר מטירהאוויצע והוא אשר היה שולח את הכסף שנאסף בין אנשי החבורה להחזקת ביהמ"ד באומאן ולכלכלת ר' נחמן מטולטשין (השוה"ס).

חותנו של ר' נתן טרוביצער מצפת. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ט-תרמ"ג. בשנת תרל"ט עלה לא"י והתיישב בצפת. בשנת תר"מ נסע לחו"ל וכשחזר אבד כל רכושו והיה במצוקה קשה. בעל צדקה ומכניס אורחים גדול לאנ"ש בחו"ל ובא"י. בניו: ר' נחמן ור' משה. חתניו: ר' נתן הנ"ל ועוד חתן שנקרא אף הוא ר' נתן (נת"צ, ג, ז, כד, כז, לה, לו, מו, קז, ועוד)

חתנו של ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה. מוזכר במכתביו בשנים תרל"ה-תרל"ח. בניו: ר' נחמן, ר' דוד יוסף ור' שמשון [כולם בח"ב] (נת"צ, ג, טז).

מאנשי המשא ומתן שבתלמידי רז"ל(א). מגדולי מקורביו של רז"ל איש עשיר ונכבד וירא ה'. נלווה אל רז"ל לשמשו בנסיעתו בשנת תקס"ז, לקרימינטשאק, נאווריטש, אוסטרהא וזסלב. כן נלווה אל רז"ל בשנת תקס"ח בנסיעתו הארוכה ללעמבערג(ב). אחרי רה"ש דשנת תקס"ז שלח אותו רז"ל למעזיבוז לקחת את החנויות שהיו של הבעש"ט ופגש שם את דוד רז"ל הרה"ק ר' ברוך(ג). נפטר בש"ק כ"ד אייר תקצ"א(ד). בניו: ר' מרדכי, ר' אהרן ור' נחמן. כינוי משפחתו: שפילבאנד.
(א) כו"א, לג. (ב) חיי"מ קנא, קנג, קסג. שיח', קנב. יממ"א יט. כו"א נז, סינ"פ קנ. אבב"ר מז (בטעות נכתב שם שמו ר' שמואל יצחק במקום ר' שמואל). עיין בכל הנ"ל באריכות אודות כל מיני מעשים שאירעו בנסיעות אלה. (ג) שיחות וסיפורים שבהקדמת ביאור הליקוטים. השוה"ס. ע"ש כל פרטי הנסיעה והפגישה עם הרה"ק ר' ברוך. (ד) על"ת, מג.

חותנו של ר' אפרים ב"ר נפתלי. היה סוחר באבנים טובות ובתכשיטים(א). מוזכר במכתבי מהרנ"ת בשנים תקצ"ג-תר"ד(ב).
(א) אבב"ר, סו, שם נכתב שהיה זה ר' שמואל מטעפליק ואין זה נכון, א – ר' שמואל מטעפליק נפטר בשנת תקצ"א ואילו חותנו של ר' אפרים מוזכר עד שנת תר"ד. ב – ר'שמואל חותן ר' אפרים דר בקרימינטשאק ולא בטעפליק, ראה הערה ב' לקמן וכן על"ת, ד' שמות תקצ"ב. (ב) על"ת, פז. מכתבים, ז, ט.

מחותנו של מהרנ"ת ומוזכר במכתביו משנת תר"ד: "גם אני פורס בשלום מחותני ה"ה הרבני הנגיד והחכם כמו"ה שמואל נ"י עם ש"ז הצנועה מרת פעסי" (מכתבים, ט)

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ה: "גם ביום אסרו חג סיבב השי"ת בנפלאותיו שר' שמואל צורף עשה סיום התורה וכיבד אותי להכניס הס"ת לבית הכנסת והיינו בשמחה" וכו' (על"ת, קמט. יתכן וזה ר' שמואל חותן ר' אפרים ונקרא "צורף" על מלאכתו באבנים טובות ותכשיטים ואף שגר בקרימינטשאק הכניס ס"ת לביה"מ בברסלב שעמד על מקום ביתו של רז"ל שנשרף).

מוזכר ע"י מהרנ"ת: "איש כשר ונכבד מאד מיקירי אנ"ש. נפטר לפני שנת תקפ"ב. בנו: ר' חיים נחום (יממ"ב, כב).

נולד בשנת תרכ"ה. נתקרב לרז"ל בין השנים תק"נ-תקנ"ט, יחד עם ר' יודל, ע"י ר' דב מטשעהרין(ב). סבל בנעוריו עניות ודחקות גדולים(ג). מתלמידיו החשובים ביותר של רז"ל שהפליג מאד בשבחו. הוא ור' יודל היו האנשים ששלח רז"ל בשנת תקס"ו עם הספר הנשרף(ד). היתה לו קצת מחלוקת עם מהרנ"ת שנגרמה ע"י ר' שלמה ראובן זלאטי'ס ומהרנ"ת הצטער על כך מאד(ה). חיבר כרך גדול עם חידושים על תנ"ך, ש"ס וספרי אדמו"ר וכן חיבר ספר "החזיונות". זקני אנ"ש ראו את הכתבים אך כיום אינם נמצאים בידינו(ו). נפטר בשנת תקפ"ז(ז). הניח בת(ח).
(א) השוה"ס. (ב) כו"א, כד. (ג) על"ת, קסג. (ד) חיי"מ, רסג, רצא, תמא, ימה"ת, סב. כו"א, נב. (ראה גם חיי"מ, קעד-קעז, ללא פירוש שמו). (ה) ימה"ת, יב, מח. עיין גם סינ"פ, קמא. (ו) נ"צ, קנ. (ז) אי"ש, 2 קעז. (ח) השוה"ס. עיין גם: יממ"ב, כג. ימה"ת ג. אי"ש, 2 קעד והלאה.

מאנ"ש בא"י. דר בצפת או בטבריה. מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרל"ח-תרמ"ג (נת"צ, יד, פג, פח, צ, קא, קכ).

"הרה"ח הירא הנעלה מאנ"ש האמיתיים". תלמידו של ר' אברהם ב"ר נחמן ופעל רבות להעתקתם והדפסתם של ספריו. בידיו היו גם העתקי כת"י של הרב מטשעהרין. עבד יחד עם ר' שמואל מאיר אנשין [בח"ב] בבית דפוס ביפו שבו הדפיסו גם דברי כפירה ור' אברהם ב"ר נחמן כתב להם לעמוד על כך ולהתעקש עם בעל הדפוס לבל ידפיסו דברים אלה. נפטר ביפו בי"ד כסלו תרע"ח (סינ"פ, קסה. נ"א, יד. שא"י, כט. צד ב' של עמוד השער בספר ביאור הליקוטים).

מחשובי תלמידי רז"ל. יש אומרים כי נתקרב לרז"ל עוד בהיותו נער קטן(א). בשנת תקס"ז הודיע לרז"ל מקודם על השריפה שתהיה בברסלב ובמעדוועדיווקע(ב). היה מקורב מאד לרז"ל וראה כמה וכמה מעשי נפלאות אצל רז"ל(ג). נתמנה כרב דטשעהרין בפקודת רז"ל(ד). נפטר בין השנים תר"ח-תרי"ג(ה). בניו: ר' נחמן ור' שמחה.
(א) אבב"ר, לא. (ב) חיי"מ, קנא. (ג) כו"א, מה. סינ"פ, קנג. קנה. (ד) מבה"נ 51-52 מז. (ה) לפי שמיד אחר פטירתו נתמנה על מקומו הרב ר' נחמן מטשעהרין וידוע שר' נחמן היה אברך צעיר כשנתמנה כרב ושימש ברבנות קצת למעלה מארבעים שנה. על פגישתו עם הרה"ק מבארדיטשוב עיין חיי"מ, שלג.

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ו (על"ת, קפח).

מוזכר במכתבי מהרנ"ת דשנת תקצ"ה (על"ת, קסח).

בנו חורגו של מהרנ"ת (בן זוגתו השניה מרת דישעל). מוזכר כמה פעמים במכתביו בשנים תקפ"ט-תר"ג(א). היה בעל מנגן וחיבר כמה נגונים המושרים עד היום בפי אנ"ש(ב).
(א) על"ת, כ, רלד, רעט מכתבים, טו, יח. (ב) השוה"ס.

בנו חורגו של ר' נחמן מטולטשין (השוה"ס)

בנו של ר' אלטער מטעפליק. מוזכר במכתבו לר' ישראל מקארדאן משנת תר"ע (שא"י, לב).

בנו של ר' אהרן מליפאוויץ. אחרי פטירת ר' שמשון תלמיד מהרנ"ת עבד במקומו ביער שהיה שייך לר' אברהם דב נכד רז"ל. ביער זה עסק הרבה בעבודת ה' והיה מכונה: ר' שמחה מהיער (השוה"ס).

בנו של ר' מאיר ממעדוועדיווקע תלמיד רז"ל. ר' אברהם ב"ר נחמן שמע ממנו את המעשה על אביו ורז"ל (כו"א, מו).

אביו של רז"ל. נולד בשנת תק"י, בערך, לאביו ר' נחמן מהאראדענקע תלמיד הבעש"ט ולאמו, זוגתו השניה של ר' נחמן, שהיתה כפי המקובל בתו של ר' יוסף ספרבידלובר ואחותו של ר' יצחק מדרוהוביטש. נשא לאשה את מרת פייגא בתם של ר' יחיאל ואדל בת הבעש"ט. בניו: ר' ישראל (נפטר בצעירותו). רבינו ז"ל, ר' יחיאל צבי ובתו מרת פעריל. לא ידוע אם נפטר בחיי רז"ל או אחריו וכן גם מקום מנוחתו לא ידוע. (ע"פ אוצר יראת שמים בלה"ק, חלק א', פרק ב. מבה"נ, 61 קיד-קיז. השוה"ס. עיין גם: חיי"מ, קכב, קכט).

בנו של ר' שמואל יצחק הרב דטשעהרין וחתנו של ר' אהרן הרב דברסלב. מוזכר במכתבי מהרנ"ת תקצ"ג(א). ותקצ"ח(ב). בנו: ר' יהודה.
(א) על"ת, פז. (ב) שם, רלא.
בספר כוכבי אור, עמ' ע' ובעקבותיו בספר שמות הצדיקים נאמר שר' שמחה היה חתנו של ר' שמואל יצחק ואילו באי"ש, 5 מז, וכן במבה"נ, 13 עה, במאמר שנכתב ע"י אחד מבני משפחת רוזנפלד, נאמר שהיה בנו של ר' שמואל יצחק וחתנו של ר' אהרן, וכן נראה גם מהמכתבים הנ"ל בעל"ת וכן גם דעת זקני אנ"ש וכנראה שטעות נפלה בספר כוכבי אור.

מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה בשנים תרמ"ב ותרמ"ג. בא לצפת בשנת תרמ"ב בהיותו אלמן ונשא בצפת אשה(א). ר' נתן הנ"ל מכנהו: "ר' שמחה הכהן הצדיק"(ב). "ידידינו שאוחז באמת לאמיתו בדרכי רז"ל ותלמידו הק'"(ג).
(א) נת"צ, קכג. (ב) שם, קכ. (ג) שם, קכג, מוזכר גם: שם, פג, קיג, קיז, קיח ועוד.

איש שמח מאד. היה אוסף בכל יום מזון ומחלקו לעניי אנ"ש. היה לפעמים בעל תפילה במנחה של רה"ש. ביקר בא"י. נפטר ביום הכיפורים דשנת תרע"ט או תר"פ בעת תפילת נעילה ומנו"כ באומאן (השוה"ס).

בנם של ר' יצחק אייזיק ומרת שרה בת רז"ל. בר"ח כסלו דשנת תקצ"ג נשא לאשה את בת דודתו, רבקה מרים, בתם של ר' יוסקא ומרת אודל בת רז"ל שהיתה אז אשת אביו (שרה בת רז"ל נפטרה בשנת תקצ"ב ובעלה ר' יצחק אייזיק נשא לאשה את אחותה. היא גיסתו, מרת אודיל שהיתה אלמנת ר' יוסקא)(א). בשנת תר"ד היתה קטטה בביתם ואשתו וחמותו עזבו את הבית והלכו לבית הרב דברסלב. בהשתדלות מהרנ"ת חזרו אח"כ לביתם אך השלום בין ר' שמחה ברוך לבין חמותו מרת אודל לא היה בשלימות ומהרנ"ת חפץ שאודיל תסע לא"י(ב). בנו: ר' יצחק אייזיק מבארדיטשוב
(א) יממ"א, קי. על"ת, פו, פז, א' קדושים תקצ"ה. (ב) מכתבים, י.

בנו של ר' אפרים ב"ר נפתלי וחתנו של ר' נחמן חיה'לעס נכד רז"ל. מוזכר במכתב אביו משנת תרל"ד(א). ובמכתב ר' יצחק בן מהרנ"ת משנת תרכ"א(ב). בניו: ר' שלמה ור' ישראל [בח"ב]. אפשר וגם ר' נפתלי מצפת [ע"ע] היה בנו (שמעתי מזקני אנ"ש).
(א) נ"א, ד. (ב) מרי"ש, ד' תולדות תרכ"א.

תלמידו הראשון, חברו ובן גילו של רז"ל. נתקרב לרז"ל בשנת תקמ"ה, בערך, מיד לאחר חופתו של רז"ל שאמר לו אז: "כפי הנראה, יהיה היכרות גדול בינינו". נאמן ביתו, איש סודו ומשמשו הנאמן של רז"ל במשך שנים רבות. רז"ל אמר עליו שכבר שבר לגמרי כל המדות הרעות(א). וששמו 'שמעון' הוא צירוף 'עון מש' וצירוף זה הוא כל ענינו ובחינתו(ב). פעל אצל רז"ל שיזכה לשמשו גם אחר מותו כבחייו(ג). פעם הקפיד עליו רז"ל ונתגלגל הדבר שגלה ממקומו ונסע אל מעבר לנהר דאן, שם נתעכב למעלה משלוש שנים והתגבר שם על נסיונות קשים מאד(ד). יש אומרים כי הוא האיש אשר נילווה אל רז"ל בנסיעתו לא"י בשנת תקנ"ט(ה). אחר הסתלקות רז"ל סייע להמהרנ"ת באיסוף ממון עבור הדפסת ספרי רז"ל(ו). היו לו כתבים רבים ובהם חידושי תורה שחידש ושהוטבו מאד בעיני מהרנ"ת אך ר' שמעון לא רצה לפרסמם ושרף אותם(ז). בסוף שנת תקפ"ב בערך(ח) עלה לא"י והתיישב בצפת. בשנת תקצ"ג ביקר בחו"ל כדי לעשות שידוך עם בנו ובחג השבועות היה אצל מהרנ"ת והביע בפני אנ"ש את התפעלותו מגדולת מהרנ"ת(ט). נפטר בצפת לאחר שהוכה ע"י פורעים בפוגרומים של שנות תקצ"ד-תקצ"ח ומנו"כ, יחד עם בנו, לא הרחק מציון האריז"ל(יא). כינוי משפחתו: קמינסקי(כ).
(א) חיי"מ, קו, קכט, קסט, רי, ריט. יממ"א, נט, סג, סה. (ב) שיח', מד. (ג) חיי"מ, תקלד. אבב"ר, לו. (ד) שיח', קעג. אי"ש 1 קטז. (ה) מבה"נ, 49 לה. השוה"ס. גירסא אחרת היא, כי היה זה ר' יצחק אחיו של ר' חייקיל חזן. (ו) יממ"א עא. (ז) כו"א, לג. (ח) בשנת תק"פ היה באדעס על מנת לנסע לא"י (יממ"ב, יג) אך נראה שנסיעתו נדחתה או שהתעכב זמן רב בדרכו כיון שבהיות מהרנ"ת בשנת תקפ"ב בא"י אינו מזכירו (עיין גם יממ"ב, כה) (ט) אבב"ר, לו ("שבועות הגדול" היה בשנת תקצ"ג, ראה ימה"ת ז). (י) אי"ש, 1 קכב. (כ) מבה"נ, 47 כז. עיין גם: שיח', קעד. אבב"ר, לט, מד. אי"ש, 1 קח-קכג.

מוזכר במכתב ר' אלטער מטעפליק לר' ישראל מקארדאן משנת תר"ע: "ושלחתי ע"י גיסי ר' אברהם חזן את המכתבים וכו' אנא יזכיר את גיסי שישתדל להדפיסם וכו' או ימסרם ליד ידידנו המופלג ר' שמעון נ"י מקרימינטשקא שהוא ידפיסם"(א). המכתבים [מכתבי מהרנ"ת] אכן הודפסו על ידו בשנת תר"ע בירושלים(ב).
(א) שא"י, לב. (ב) נ"צ, קמד.

קודם התקרבותו לאנ"ש היה מתלמידיו של הרה"ק בעל הצמח צדק. התקרב יחד עם חבריו מהעיר האמלע, ר' ברוך אפרים ור' מענדיל ליטוואק. האריך ימים מחבריו (השוה"ס).

סבל רדיפות קשות ממשפחתו בתחילת התקרבותו למהרנ"ת. היה מנהל את עסקי היערות של ר' אברהם דב נכד רז"ל(א). נזכר פעמים רבות במכתבי מהרנ"ת בשנים תקפ"ו-תקצ"ה(ב). בניו: ר' יהודה אליעזר ור' ישראל מענדיל. חתניו: ר' מיכל ב"ר יצחק בן מהרנ"ת ור' נפתלי הירץ ב"ר שכנא בן מהרנ"ת [בזיווג שני]. נפטר לפני שנת תרל"ג(ב).
(א) כו"פ, 211, ע"ש מעשה נורא מאחר הסתלקותו. מבה"נ, 43 כא. ע"ש על התקרבותו למהרנ"ת. (ב) על"ת, יז, ב' סליחות תק"צ, כז, לא, נ, נא, סט, פא, קא, קכ, קנב, קסה. (ג) בשנת תרל"ג נולד נכדו ר' שמשון בארסקי שנקרא על שמו.

תלמיד מהרנ"ת. מבני הנעורים אשר בתחילת שנת תקצ"ה לא יכלו להתאפק על עלבון מהרנ"ת ויצאו לריב עם החולקים ומהרנ"ת הקפיד עליהם מאד(א). היה חביב מאד על אביו וחותנו אך בעת המחלוקת דשנת תקצ"ה נהפך ליבם ורדפו אותו קשה(ב). נאלץ למסור למתנגדים כל ספרי רז"ל ומהרנ"ת(ג).
(א) ימה"ת, יד. (ב) על"ת, קסח. (ג) שם, קע.

מוזכר במכתבי ר' נתן ב"ר יהודה מטבריה משנת תרל"ח בברכת ז"ל. נפטר בצפת. אחיהם של ר' נחמן פיטיל ור' צבי גרשון פיטיל (נת"צ, טו).

נולדה בשנת תק"נ(א). בר"ח ניסן תקס"ג נישאה לר' יצחק אייזיק ב"ר לייב מדאבראוונע(ב). רז"ל הפליג מאד מאד בשמחה(ג). נפטרה בכ"ז כסלו שנת תקצ"ב יום לאחר לידתה את בנה ר' אפרים(ד). בניה: ר' ישראל, ר' שמחה ברוך ור' אפרים. בתה: פייגא סאשיא, אשת בנו של ר' ישראל נכד הרה"ק ר' ברוך ממעזיבוז(ה).
(א) אי"ש, 2 לח. (ב) חיי"מ, נט, קטז. (ג) חיי"מ, תקפא, תקפב, תקפג. (ד) יממ"א, קי. עלת, נז. (ה) יממ"א, ק. עיין גם מכתבי רז"ל אליה בתחילת על"ת.