ב.

מְבֹאָר שֶׁהַצַּדִּיק בְּעַצְמוֹ אֶפְשָׁר שֶׁהָיָה יָכוֹל לַעֲלוֹת לְמַדְרְגוֹת עֶלְיוֹנוֹת בְּכָל פַּעַם גַּם בְּלִי מַחֲלֹקֶת, רַק שֶׁאֶפְשָׁר שֶׁעַל יְדֵי הַמַּחֲלֹקֶת זוֹכֶה לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם בְּלִי יְרִידָה מִתְּחִלָּה כָּל כָּךְ, וְזֶה נִיחָא לוֹ בְּיוֹתֵר, וְגַם כִּי הַמַּחֲלֹקֶת הוּא בִּשְׁבִיל הִתְקָרְבוּת תַּלְמִידָיו הַקְּדוֹשִׁים כַּנַּ"ל וְלִפְעָמִים הַצַּדִּיק עַצְמוֹ עוֹשֶׂה עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא מֶרָחֵק לְתַלְמִידָיו וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְקָרֵב אוֹתָם, וְהַתַּלְמִיד צָרִיךְ לְקַבֵּל גַּם זֹאת בְּאַהֲבָה, וּלְהַאֲמִין כִּי בְּוַדַּאי יְשָׁרִים דַּרְכֵי הַצַּדִּיק וְיִתְבַּיֵּשׁ מְאֹד עַל זֶה, וְאַף עַל פִּי כֵן לֹא יִתְרַחֵק עַל יְדֵי זֶה חַס וְשָׁלוֹם, רַק אַדְּרַבָּה עַל יְדֵי זֶה יִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר לַחְתֹּר אַחֲרֵי הַהִתְקָרְבוּת, וְאָז יִּזְכֶּה עַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ לְהִתְקָרֵב אֶל הַצַּדִּיק בְּהִתְקָרְבוּת אֲמִתִּי וּלְקַבֵּל מִמֶּנּוּ הֶאָרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה, וְגַם בָּזֶה לִפְעָמִים נִסָּיוֹן זֶה גָּדוֹל יוֹתֵר מֵהַנִּסָּיוֹן שֶׁל הַבִּזְיוֹנוֹת שֶׁסּוֹבֵל מֵהַחוֹלְקִים: שם תורה ו, אות יד.