ב.

עִקַּר הַהִתְקַשְּׁרוּת הִיא אַהֲבָה, שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבָה שְׁלֵמָה, שֶׁיִּהְיֶה "נַפְשׁוֹ קְשׁוּרָה בְּנַפְשׁוֹ". צָרִיךְ לִזָּהֵר מְאֹד לְגָרֵשׁ מִקִּרְבּוֹ הָרוּחַ שְׁטוּת מַה שֶּׁלִּבּוֹ מָלֵא מֵרוּחַ שְׁטוּת הַדָּבוּק בּוֹ, וְעַל-יְדֵי שֶׁנִּתְקַשֵּׁר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת, הַיְנוּ שֶׁיֹּאהַב אֶת הַצַּדִּיק אַהֲבַת נֶפֶשׁ, עַל-יְדֵי זֶה מְגָרֵשׁ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶת הָרוּחַ שְׁטוּת מִקִּרְבּוֹ, וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכֶה לְלֵב נִשְׁבָּר. הַצַּדִּיק הָאֱמֶת נֶגֶד הָעוֹלָם הוּא בְּחִינַת רֹאשׁ, וְהָעוֹלָם נֶגְדּוֹ הֵם בְּחִינַת גּוּף, וְעִקַּר הַתִּקּוּן כְּשֶׁזּוֹכִין לִהְיוֹת מְקֹרָב וּמְקֻשָּׁר לְהַצַּדִּיק כְּמוֹ הַגּוּף עִם הָרֹאשׁ, שֶׁעִקַּר הַחַיּוּת שֶׁבְּכָל הָאֵיבָרִים הוּא רַק מֵהָרֹאשׁ. צְרִיכִין בְּכָל דּוֹר וָדוֹר לְשׁוֹטֵט וּלְבַקֵּשׁ וּלְחַפֵּשׂ מְאֹד מְאֹד אֶת הַצַּדִּיק הָאֱמֶת בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, כִּי עִקַּר הַחַיּוּת וְהַקִּיּוּם וְהַשְּׁאֵרִית שֶׁל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכָל הָעוֹלָמוֹת הַתְּלוּיִים בָּהֶם, הַכֹּל עַל-יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁזּוֹכִין יִשְׂרָאֵל לְבַקְּשׁוֹ וּלְחַפְּשׂוֹ בְּכָל מִינֵי חִפּוּשׂ בִּמְסִירַת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ עַד שֶׁמּוֹצְאִין אוֹתוֹ וּמִתְקָרְבִים אֵלָיו, וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה וְנִתְבַּטְּלִין הַכְּפִירוֹת, וְעַל-יְדֵי זֶה זוֹכִין לִגְאֻלָּה שְׁלֵמָה וּלְהָשִׁיר שֶׁיִּתְעַר לֶעָתִיד. אַשְׁרֵי הַזּוֹכֶה וּמְחַכֶּה וּמִשְׁתּוֹקֵק לָזֶה בֶּאֱמֶת: אב"י הנחל, מכתב א'.