ד.

מוֹרֵנוּ הָרַב רַבִּי נָתָן זַצַ"ל אָמַר פַּעַם לְתַלְמִידָיו, אֲנִי אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת חֲלוֹמִי, רָאִיתִי אֶת אַדְמוֹ"ר שֶׁבָּא אֵלַי עִם עוֹד אֶחָד, וְסִפַּרְתִּי לְפָנָיו בְּדֶרֶךְ קֻבְּלָנָא כָּל אֲשֶׁר עָבַר עָלַי, וְאָמַר לִי אַדְמוֹ"ר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, דִּי הָאסְט אָבֶּער מִיט דַיינֶע סְפָרִים גִיט גֶעמַאכְט (אֲבָל עִם הַסְּפָרִים שֶׁלְּךָ עָשִׂיתָ טוֹב). וְזֶה הָאֶחָד שֶׁהָיָה עִמּוֹ נִעְנַע לוֹ רֹאשׁוֹ וְהִסְכִּים עַל זֶה, וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן: "יָא יָא, זֵייעֶר גִיט גֶעמַאכְט" (כֵּן, כֵּן, טוֹב מְאֹד עָשִׂיתָ). וְשָׁאַלְתִּי אֶת אַדְמוֹ"ר מִי הוּא זֶה. וְהֵשִׁיב לִי, זֶה הוּא משֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם: מכתב ו'.