כט

אָמַר שֶׁפָּעַל אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁכְּשֶׁבָּאִין לְפָנָיו לְהִתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד, שֶׁלֹּא יִהְיֶה לָהּ הַקִּשּׁוּי לֵילֵד כִּי-אִם עַד אוֹתָהּ הַשָּׁעָה שֶׁבָּאִין לְפָנָיו, וְתֵכֶף שֶׁבָּאִין לְפָנָיו תֵּלֵד מִיָּד: שם, רעח.