יט

כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא מִתְגַּבֶּרֶת עַל יִשְׂרָאֵל בִּכְלָל אוֹ בִּפְרָט וְאֵין מַנִּיחִין אֶת יִשְׂרָאֵל לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי ה' בֶּאֱמֶת, וְלִפְעָמִים מִתְגַּבְּרִים חַס וְשָׁלוֹם מְאֹד מְאֹד עַד שֶׁהַטּוֹב שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל נִתְעַלֵּם לְגַמְרֵי עַד שֶׁאֵין יוֹדְעִים כְּלָל אֵיךְ לְהִתְעוֹרֵר עַצְמוֹ לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר הַתִּקּוּן הוּא רַק עַל יְדֵי הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. כִּי עַל יְדֵי שֶׁזּוֹכִין לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר וְהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִמּוֹ וְרוֹאֶה מַעֲשָׂיו וּמִדּוֹתָיו, וַאֲזַי הָרַע נִתְבַּטֵּל וְנִתְבַּלְבֵּל לְגַמְרֵי כְּנֶגֶד הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁכָּפָה אֶת יִצְרוֹ וְהִכְנִיעַ הַיְּמֵי רָע שֶׁהֵם הַמִּדּוֹת רָעוֹת לְגַמְרֵי. וַאֲזַי הָרַע נוֹפֵל וְהַטּוֹב נִתְגַּלֶּה אֲפִלּוּ מֵעִמְקֵי עִמְקֵי הַקְּלִפּוֹת. כִּי הַצַּדִּיק יָכוֹל לִבְנוֹת הַתּוֹרָה וּלְגַלּוֹת הַטּוֹב מִכָּל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם אֲפִלּוּ אִם הוּא בְּמָקוֹם שֶׁהוּא (הלכות חנוכה ג', א): אוצר היראה , צדיק צז.