כה

עִקַּר מַה שֶּׁרְחוֹקִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיָּכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וּלְקָרֵב הַכֹּל לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הָעִקָּר הוּא עַל יְדֵי כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁהֵם בְּנֵי אָדָם הַמּוֹנְעִים בְּדִבּוּרֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם מִלְּהִתְקָרֵב אֶל הָאֱמֶת. וְעִקַּר כֹּחַ הַמַּכְרִיחַ וְהַמַּפְסִיק הוּא עַל יְדֵי גַּסּוּת וְגַבְהוּת שֶׁמִּשָּׁם בָּאִים כָּל דִּבּוּרֵיהֶם הָרָעִים שֶׁל הַמּוֹנְעִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים לא): "הַדּוֹבְרוֹת עַל צַדִּיק עָתָק בְּגַאֲוָה וָבוּז". וְעַל כֵּן כָּל מִי שֶׁנִּכְנַס אֶרֶס דִּבְרֵיהֶם הָרָעִים בְּלִבּוֹ וְנִתְבַּלְבֵּל דַּעְתּוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת, אֲזַי עִקַּר תַּקָּנָתוֹ שֶׁיַּשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כֶּעָפָר בֶּאֱמֶת, וְיִזְכֹּר הֵיטֵב שִׁפְלוּתוֹ וּפְחִיתוּת מַדְרֵגָתוֹ בֶּאֱמֶת, וְאָז בְּוַדַּאי יִתְגַּלֶּה לוֹ אוֹר הָאֱמֶת בְּחַסְדֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, כִּי יִתְבַּטֵּל מִמֵּילָא הַכֹּחַ הַמַּכְרִיחַ הַמַּפְסִיק שֶׁכָּל כֹּחוֹ עַל יְדֵי גֵּאוּת וְגַסּוּת הָרוּחַ וְיִתְגַּבֵּר הַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁהוּא בְּחִינַת שִׁפְלוּת וַעֲנָוָה, וְעַל יְדֵי זֶה יִזְכֶּה לִהְיוֹת נִמְשָׁךְ בִּמְהִירוּת גָּדוֹל אֶל הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ (הלכות חזקת מטלטלין ד', ט): אוצר היראה, צדיק קצ.