יד

הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים עוֹסְקִים תָּמִיד בְּכָל דּוֹר בְּבִנְיַן הַמִּשְׁכָּן עַל יְדֵי הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁמּוֹצְאִין בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל, וְכֵן עוֹסְקִין לְקָרֵב הַגְּאֻלָּה וְשֶׁיִּבָּנֶה הַבֵּית הַמִּקְדָּשׁ שֶׁלֶּעָתִיד. וְעַל כֵּן עֵינֵיהֶם מַבִּיטִים תָּמִיד לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה. הַיְנוּ שֶׁמִּסְתַּכְּלִין רַק עַל הַטּוֹב שֶׁנִּמְצָא בְּכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁהוּא עוֹלֶה לְמַעְלָה לְמַעְלָה, וְאֵינָם רוֹצִים לְהַבִּיט אֶל הָרַע שֶׁהִיא בְּחִינַת לְמַטָּה לְמַטָּה. וְעַל יְדֵי זֶה מְעוֹרְרִין אֶת יִשְׂרָאֵל מִשְּׁנָתָם בְּגַשְׁמִיּוּת וּבְרוּחָנִיּוּת, וּמַכְנִיסִים אוֹתָם בֶּאֱמֶת לְכַף זְכוּת עַד שֶׁיַּחְזְרוּ כֻּלָּם לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, שֶׁעַל יְדֵי זֶה תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ עַל מְכוֹנוֹ (הלכות תחומין ו, ט): אוצר היראה , צדיק פה.