לט

הַצַּדִּיק הוּא מִתְיַגֵּעַ בַּעֲבוֹדָתוֹ, עַד שֶׁמּוֹצֵא כָּל הָאֲבֵדוֹת שֶׁל כָּל בָּאֵי עוֹלָם, וְהוּא חָפֵץ בְּכָל עֵת לְהָשִׁיב כָּל אֲבֵדָה לִבְעָלֶיהָ. אַךְ כָּל זְמַן שֶׁהֵם רְחוֹקִים מִמֶּנּוּ, הוּא מֻכְרָח לֶאֱסֹף אֶת הָאֲבֵדוֹת אֵלָיו וְהֵם עִמּוֹ 'עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ', בִּבְחִינַת "אִם לֹא קָרוֹב אָחִיךָ אֵלֶיךָ וְלֹא יְדַעְתּוֹ וַאֲסַפְתּוֹ וְכוּ' וְהָיָה עִמְּךָ עַד דְּרשׁ אָחִיךָ אוֹתוֹ וַהֲשֵׁבוֹתוֹ לוֹ" (דברים כב). כִּי הַהֶכְרֵחַ לְכָל אֶחָד לָבוֹא אֶל הַצַּדִּיק לַחֲזֹר וּלְבַקֵּשׁ אַחַר אֲבֵדָתוֹ, וְהַצַּדִּיק לוֹקֵחַ כָּל אֵלּוּ הַנְּפָשׁוֹת הַבָּאִים אֵלָיו וּמַעֲלֶה אוֹתָם וּמְחַדְּשָׁם בִּבְחִינַת עִבּוּר, וּמַמְשִׁיךְ עַל יְדֵי זֶה חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים, וּבָזֶה מֵשִׁיב וּמַחֲזִיר לָהֶם אֲבֵדָתָם. וְגַם עַל־יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁמַּמְשִׁיךְ לָהֶם הוּא מֵאִיר עֲלֵיהֶם אוֹר גָּדוֹל, עַד שֶׁיֵּשׁ לָהֶם כֹּחַ בְּעַצְמָם גַּם כֵּן לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר שְׁאָר אֲבֵדָתָם שֶׁעֲדַיִן לֹא מָצְאוּ, כִּי בְּוַדַּאי אִי אֶפְשָׁר לְהַחֲזִיר לָהֶם כָּל אֲבֵדֹתָם הַמְרֻבּוֹת מְאֹד בְּפַעַם אַחַת, שֶׁלֹּא יַזִּיק לָהֶם רִבּוּי הָאוֹר חַס וְשָׁלוֹם, וּבְהֶכְרֵחַ לְהַחֲזִיר לָהֶם מְעַט מְעַט כְּפִי הֲכָנָתָם וְהִתְעוֹרְרוּתָם אֶל הָאֱמֶת, וּבְכָל פַּעַם עַל־יְדֵי שֶׁבָּאִים אֶל הַצַּדִּיק וּמְקַבְּלִין מִמֶּנּוּ חִדּוּשֵׁי תּוֹרָה, עַל יְדֵי זֶה נִמְשָׁךְ לָהֶם אוֹר וְנֵר לְחַפֵּשׂ עַל יָדָם אַחַר שְׁאָר אֲבֵדֹתָם, כִּי הָאֲבֵדוֹת צְרִיכִין לְחַפֵּשׂ אַחֲרֵיהֶם וְהַחִפּוּשׂ הוּא בְּנֵרוֹת כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (פסחים ז:), וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אוֹר וְנֵר כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (משלי ו): "כִּי נֵר מִצְוָה וְתוֹרָה אוֹר", וְעַל כֵּן עַל יְדֵי כָּל אוֹר וְנֵר שֶׁל הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת שֶׁהֶחָכָם מְזַכֶּה אוֹתָם, עַל יְדֵי זֶה הוּא מֵאִיר אוֹר נִשְׁמָתָם, וְעַל יְדֵי זֶה יְכוֹלִין לְחַפֵּשׂ וְלִמְצֹא אֲבֵדָתָם, בִּבְחִינַת (שם, כ): "נֵר ה' נִשְׁמַת אָדָם חוֹפֵשׂ כָּל חַדְרֵי בָּטֶן". (הל' אבדה ומציאה ג', ב): אוצר היראה, צדיק רלז.