יֵשׁ צַדִּיק גָּדוֹל קָדוֹשׁ וְנוֹרָא שֶׁהוּא בְּחִינַת זָקֵן שֶׁבַּזְּקֵנִים סָבָא דְּסָבִין, שֶׁזּוֹכֶה לְזִקְנָה דִּקְדֻשָּׁה כָּזוֹ עַד שֶׁמִּמֶּנּוּ מְקַבְּלִין כָּל הַצַּדִּיקִים כֹּחַ לְהִתְחַזֵּק בַּעֲבוֹדָתָם, לְחַדֵּשׁ כֹּחָם וַעֲבוֹדָתָם בְּכָל פַּעַם. וְעַל יְדֵי אֵלּוּ הַצַּדִּיקִים הַגְּדוֹלִים שֶׁמַּתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, וְחוֹתְרִין לַעֲלוֹת בְּכָל פַּעַם לְמַדְרֵגָה גְּבוֹהָה בְּיוֹתֵר, אַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר הִגִּיעוּ לְמַדְרֵגוֹת גְּבוֹהוֹת וַעֲצוּמוֹת וְעֶלְיוֹנוֹת מְאֹד. אַךְ אַף עַל פִּי כֵן אֵינָם מִסְתַּפְּקִים אֶת עַצְמָם בָּזֶה, וְאוֹמְרִים מִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁיֵּשׁ עוֹד לְהַשִּׂיג, וּמַתְחִילִין בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ, עַד שֶׁבֶּאֱמֶת מַשִּׂיגִין בְּכָל פַּעַם נִפְלָאוֹת וְנוֹרָאוֹת בְּיוֹתֵר. עַל כֵּן בְּכֹחַ צַדִּיקִים כָּאֵלּוּ, יְכוֹלִים לְהִתְחַדֵּשׁ בְּכָל פַּעַם לְהַתְחִיל וּלְהִתְקָרֵב לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲפִלּוּ הַנּוֹפְלִים מְאֹד רַחֲמָנָא לִצְלָן, וְאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם כְּלָל. כִּי הַצַּדִּיקִים הַנַּ"ל מַשִּׂיגִין חֶסֶד הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ כָּאֵלּוּ עַד שֶׁאֵין שׁוּם יְרִידָה וּנְפִילָה בָּעוֹלָם שֶׁלֹּא יִהְיוּ יְכוֹלִים לַעֲלוֹת מִשָּׁם, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְיָאֲשׁוּ עַצְמָם מִצְּעָקוֹת וְתַחֲנוּנִים, וְיַאֲרִיכוּ אַפָּם וְרוּחָם עַל הַכֹּל, וְיַאֲמִינוּ בַּה' וּבְכֹחַ הַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים כִּי לֹא אָפְסוּ חֲסָדָיו לְעוֹלָם, וְיִתְחַזְּקוּ לְהַתְחִיל בְּכָל פַּעַם מֵחָדָשׁ לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל מַה שֶּׁיְּכוֹלִים, וְכָל אֲשֶׁר בְּכֹחָם לַעֲשׂוֹת הַטּוֹב יַעֲשׂוּ (תפילין הלכה ה', אות ט): אוצר היראה, צדיק, י.
טוען...