יב

הַצַּדִּיק הַגָּדוֹל הָאֲמִתִּי הוּא בְּחִינַת כְּלַל הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה שֶׁכְּלוּלִים מִכָּל רִבּוּי הַבָּתִּים לְאֵין קֵץ שֶׁנַּעֲשִׂים עַל יְדֵי כָּל הַשְּׁכֵנִים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ. כִּי זֶה הַצַּדִּיק הוּא הָרֹאשׁ בַּיִת, כִּי הוּא הָעִקָּר וְהָרֹאשׁ שֶׁעוֹסֵק לְקַבֵּץ כָּל נַפְשׁוֹת הַשְּׁכֵנִים הַנַּ"ל וּבוֹנֶה וּמְצָרֵף מֵהֶם כָּל עֹצֶם רִבּוּי הַבָּתִּים הַנַּ"ל, וְהוּא הַבַּעַל הַבַּיִת וְכֻלָּם נִקְרָאִים שְׁכֵנִים אֶצְלוֹ. וְאַשְׁרֵי מִי שֶׁמְּקָרֵב אֶת עַצְמוֹ וְנִטְפַל אֵלָיו בֶּאֱמֶת לִהְיוֹת שָׁכֵן אֶצְלוֹ, עָלָיו נֶאֱמַר (סוכה נו): 'טוֹב לַצַּדִּיק טוֹב לִשְׁכֵנוֹ'. כִּי תֵּכֶף כְּשֶׁנִּתְחַבֵּר אֶצְלוֹ וּלְהַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ שֶׁלּוֹ אֲפִלּוּ בִּנְגִיעָה כָּלְשֶׁהִי וְנִטְפַּל אֲלֵיהֶם כְּמוֹ שָׁכֵן בְּעָלְמָא, תֵּכֶף נִתְרַבִּין הַבָּתִּים שֶׁל הַתְּפִלָּה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרִבֵּי רְבָבוֹת לְאֵין קֵץ. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (משלי ח, לד): "אַשְׁרֵי אָדָם שׁוֹמֵעַ לִי לִשְׁקֹד עַל דַּלְתוֹתַי יוֹם יוֹם לִשְׁמֹר מְזֻזּוֹת פִּתְחִי". כִּי אֲפִלּוּ מִי שֶׁהוּא שׁוֹקֵד לַעֲמֹד רַק אֵצֶל הַדְּלָתוֹת וְהַפְּתָחִים שֶׁל הַבָּתִּים שֶׁל הַקִּבּוּץ הַקָּדוֹשׁ אַשְׁרֵי לוֹ! אוצר היראה, צדיק קצב.