יב

הַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁהוּא הָרֹאשׁ בַּיִת הָאֲמִתִּי אֵין לָנוּ שׁוּם תְּפִיסָה בּוֹ. וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִין לִינֹק וְלִשְׁאֹב חִיּוּת מִמֹּחוֹ הַקָּדוֹשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ הַפֶּתַח, בְּחִינַת פִּתְחֵי פִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁדֶּרֶךְ שָׁם הוּא מְגַלֶּה לָנוּ אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ וּגְדֻלָּתוֹ יִתְבָּרַךְ, עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהֵם בְּחִינַת הַהֲלָכוֹת שֶׁמְּגַלֶּה לָנוּ. וְאֵלּוּ הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה הֵם בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהָאָדָם בְּכָל מָקוֹם (בבא מציעא י), הַיְנוּ בְּחִינַת אַרְבַּע אַמּוֹת שֶׁל הֲלָכָה. כִּי הַצַּדִּיק הוּא מַמְשִׁיךְ וּמְגַלֶּה הַחִדּוּשִׁים וְהַהֲלָכוֹת שֶׁלּוֹ בְּשֵׂכֶל כָּזֶה, עַד שֶׁיִּהְיוּ נִמְשָׁכִין לְכָל אָדָם שֶׁבָּעוֹלָם בְּכָל מַדְרֵגָה שֶׁהוּא בֵּין בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה בֵּין בְּתַכְלִית הַיְרִידָה חַס וְשָׁלוֹם, כֻּלָּם יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמָם בָּהֶם תָּמִיד אִם יִרְצוּ לְקַבְּלָם. וְכֵן אֲפִלּוּ אַחַר הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיקִים, אָז גַּם כֵּן עִקַּר נֶחָמָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ עַל יְדֵי הַחִדּוּשֵׁי תּוֹרָה שֶׁהִשְׁאִירוּ לָנוּ שֶׁקְּדֻשָּׁתָן עוֹלָמִית, שֶׁבָּהֶן אָנוּ יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת עַצְמֵנוּ תָּמִיד לְעוֹלָם וָעֶד, בְּכָל זְמַן וּבְכָל מָקוֹם וּבְכָל דַּרְגָּא שֶׁבָּעוֹלָם (הל' חלוקת שותפות ה', י יא יג יד): אוצר היראה, צדיק קצד.