כז

לָאו כָּל אָדָם זוֹכֶה לְהִתְתַקֵּן מִיָּד, כִּי "יֵצֶר לֵב אָדָם רָע מִנְּעֻרָיו" (בראשית ח), בִּפְרָט מֵאַחַר שֶׁכְּבָר פָּגַם וְקִלְקֵל הַמְדַמֶּה שֶׁלּוֹ הַרְבֵּה קֹדֶם שֶׁבָּא אֶל הַצַּדִּיק, וְכָל מַה שֶּׁעוֹסְקִין לְתַקְּנוֹ מִתְגַּבֵּר עָלָיו הַבַּעַל דָּבָר בְּהִתְגַּבְּרוּת גָּדוֹל מְאֹד בְּיוֹתֵר, כִּי 'כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ' (סוכה נב.). עַל־כֵּן הָרוֹצֶה לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ וְלַחֲשֹׁב עַל תַּכְלִיתוֹ הַנִּצְחִי בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לִהְיוֹת חָזָק בְּדַעְתּוֹ מְאֹד בְּהִתְחַזְּקוּת עָצוּם, לֶאֱחֹז עַצְמוֹ בְּהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה הָעוֹסֵק בְּתִקּוּן נַפְשׁוֹ, וּלְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ אַחַר עַמְקוּת אֲמִתַּת עֲצוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת וּדְרָכָיו הָאֲמִתִּיִּים וְהַתְּמִימִים כָּל יְמֵי חַיָּיו, וּלְקַיֵּם "אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ" וְכוּ' (שיר השירים ג', ד), כִּי הַרְבֵּה הַרְבֵּה צָרִיךְ לַעֲבֹר עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְתִקּוּן נַפְשׁוֹ בִּשְׁלֵמוּת (שם, כו): אוצר היראה, צדיק רטז.