תּוֹדָה לָאֵל אֲנִי שָׂשׂ וְשָׂמֵחַ וְעָלֵז עַל חֶלְקֵנוּ וְגוֹרָלֵנוּ. עַתָּה עַתָּה רָאוּי לָנוּ לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ אַשְׁרֵינוּ, אֶלֶף וְרִבְבוֹת פְּעָמִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וּבְכָל עֵת לֹא יָמִישׁ מִפִּינוּ לוֹמַר אַשְׁרֵינוּ שֶׁאָנוּ יוֹדְעִים מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַזֶּה שֶׁהִכְנִיס בָּנוּ לְהַרְגִּישׁ מְעַט מְתִיקוּת הַשֶּׁבַח "אַשְׁרֵינוּ", שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל וַאֲנַחְנוּ בְּתוֹכָם, אוֹמְרִים בְּכָל יוֹם. אֲבָל זְעִירִין אִנּוּן שֶׁיָּשִׂימוּ לֵב לָזֶה וּלְהַרְגִּישׁ מְתִיקוּת נְעִימוּת הַדְּבָרִים שֶׁהֵם אוֹמְרִים בְּפִיהֶם, וְתוֹדָה לָאֵל אֲשֶׁר חָמַל עָלֵינוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּחַסְדּוֹ הַגָּדוֹל וְהַנִּפְלָא לִבְלִי לִהְיוֹת מִתְנַגֵּד, וּלְהִתְקָרֵב קְצָת לִנְקֻדַּת הָאֱמֶת הַמַּכְנִיס בָּנוּ לְהִתְחַזֵּק, וְלִהְיוֹת שָׂמֵחַ בְּהַתַּכְלִית הַנִּצְחִי, וְהָעִקָּר בְּהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וּבְהַצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים. אַשְׁרֵינוּ מַה טּוֹב חֶלְקֵנוּ שֶׁזָּכִינוּ לְהִנָּצֵל מֵהַמִּתְנַגְּדִים עַל הָאֱמֶת כָּזֶה וְכוּ' וְלִהְיוֹת בְּחֶלְקוֹ וּבְגוֹרָלוֹ לָנֶצַח. זֶה חֶלְקֵנוּ זֶה נֶחָמוֹתֵינוּ בָּעֵת צָרָה, זֶה יְשׁוּעָתֵנוּ וְתִקְוָתֵנוּ בָּזֶה וּבַבָּא לָנֶצַח. כִּי תּוֹדָה לָאֵל יֵשׁ לָנוּ עַל מִי לִסְמֹךְ: מכתב ר'.
טוען...