כא

אֲבָל עֲדַיִן לֹא נִמְצָא מִי שֶׁיְּחַזֵּק כָּל כָּךְ בְּעֵצוֹת נִפְלָאוֹת כָּאֵלוּ כְּמוֹ אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל, אֲשֶׁר מְחַזֵּק וּמֶקַיֵּם וּמֵשִׁיב אֶת כָּל הַנְּפָשׁוֹת אֲפִלּוּ הַיְרוּדִים מְאֹד מְאֹד בְּכַמָּה מִינֵי לְשׁוֹנוֹת עֲמֻקִּים וּתְמִימִים, וְכֻלָּם נִלְקָחִים מִמָּקוֹם שֶׁנִּלְקָחִים דְּלֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא תַּמָּן: מכתב רכא'.