לא

אַךְ בְּיוֹתֵר וְיוֹתֵר הִזְהִיר אֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ זַ"ל כִּי כָּל עִנְיָנוֹ הוּא בְּחִינַת הִתְחַדְּשׁוּת נִפְלָא וְנוֹרָא מְאֹד מְאֹד שֶׁיָּכוֹל לְהָרִים וּלְחַדֵּשׁ הַנְּפָשׁוֹת שֶׁיָּרְדוּ וְנָפְלוּ מֵאֲלָפִים שָׁנָה, וְכַמָּה גִּלְגּוּלִים עָבְרוּ עֲלֵיהֶם וְכוּ' כִּי רֹב נְשָׁמוֹת דוֹרוֹת אֵלֶּה הֵם גִּלְגוּלִים וּמַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִמָּהֶם בְּכָל גִּלְגוּל אִי אֶפְשָׁר לְהַשִּׂיג. וַאֲנִי יוֹדֵעַ וּמַאֲמִין בֶּאֱמֶת שֶׁאֲדוֹנֵנוּ מוֹרֵנוּ וְרַבֵּנוּ יוֹדֵעַ הֵיטֵב בִּכְלָלִיּוּת וּבִפְרָטִיּוּת כָּל מַה שֶּׁנַּעֲשֶׂה עִם כָּל הַנְּפָשׁוֹת בְּכָל דּוֹר וָדוֹר, מִיּוֹם בְּרֹא אֱלֹהִים אָדָם עַל הָאָרֶץ עַד הֵנָּה, וְעַד הַסּוֹף הָאַחֲרוֹן, וְיוֹדֵעַ כָּל הַקִּלקוּלִים וְכָל הַתִּקּוּנִים שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד. וְכָל הַיְדִיעוֹת הַלָּלוּ הֵם אֶצְלוֹ דָּבָר קָטָן, כִּי הִשִּׂיג הַשָּׂגוֹת אֱלֹהוּת שֶׁאִי אֶפְשָׁר לִתְפֹּס בַּמַּחֲשָׁבָה כְּלָל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (פתח אליהו): לֵית מַחֲשָׁבָה תְּפִיסָא בְּךָ כְּלָל: שם, שעד'.