כג

וְאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לֶאֱמוּנָה שְׁלֵמָה כִּי אִם עַל-יְדֵי שֶׁבָּאִים לְצַדִּיקֵי הַדּוֹר הָאֲמִתִּיִּים. כִּי כָּל עִקַּר אֱמוּנַת יִשְׂרָאֵל מַמְשִׁיכִים הֵם לְהַדּוֹר שֶׁהֵם כְּלָלִיּוּת כָּל מַנְהִיגֵי הַדּוֹר וְהָאֱמוּנָה וְהַקְּדֻשָּׁה. וְהָעִקָּר הַצַּדִּיק בְּחִינַת מֹשֶׁה שֶׁנִּקְרָא עַל שֵׁם זֶה רַעֲיָא מְהֵימָנָא כִּי רוֹעֶה הָאֱמוּנָה לְתַקְּנָהּ וּלְהַשְׁלִימָהּ וְהוּא אֶחָד מִשִּׁבְעָה רוֹעִים שֶׁבְּכָל דּוֹר וָדוֹר (וְעַיֵּן בָּבָא מְצִיעָא פֶּרֶק ז' בְּרַבִּי חִיָּא וּבָנָיו): תורה כב, ג.