כט

וְזֶה הוּא כְּלָל גָּדוֹל שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְשׁוּם אָדָם לְהַשִׂיג וְלִתְפֹּס בְּדִבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק אִם לֹא שֶׁתִּקֵּן תְּחִלָּה אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי. אֲבָל עַל-יְדֵי פְּגַם הַבְּרִית נִפְגָּם דַּעְתּוֹ וּמֹחוֹ עַד שֶׁאֵינוֹ תּוֹפֵס וּמַשִׂיג כְּלָל דִּבְרֵי הַצַּדִּיק. וְיוּכַל לְהִכָּשֵׁל בָּהֶם אִם יֵלֵךְ אַחֲרֵי עַקְמִימִיּוּת שֶׁבְּלִבּוֹ וְהַקֻּשְׁיוֹת שֶׁל שְׁטוּת שֶׁנּוֹפְלִים בְּדַעְתּוֹ עָלָיו, ''כִּי יְשָׁרִים דַּרְכֵי ה' צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם'' (הוֹשֵׁעַ י''ד י). שֶׁהַתּוֹרָה שֶׁל הַצַּדִּיק נַעֲשֶׂה לְכָל אֶחָד כְּפִי תְּפִיסָתוֹ כְּפִי הַכְּלִי שֶׁלּוֹ שֶׁהִיא הַמֹּחִין. נִמְצָא כְּשֶׁתִּקֵּן אוֹת בְּרִית קֹדֶשׁ כָּרָאוּי אֲזַי הַמֹּחִין שֶׁלּוֹ בִּשְׁלֵמוּת כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חֵלֶק ב ק''י) כִּי סִלּוּקָא דִיסוֹדָא עַד אַבָּא וְאִמָּא שֶׁהֵם י''ק שֶׁהֵם הַמֹּחִין וְאָז יָכוֹל לְהָבִין דִּבּוּרוֹ שֶׁל הַצַּדִּיק וְנַעֲשֶׂה לוֹ נְשָׁמָה חֲדָשָׁה מֵהִתְגַּלּוּת הַתּוֹרָה. וּלְאָדָם אַחֵר חַס וְשָׁלוֹם לְהִפּוּךְ כַּנַּ''ל בְּחִינַת ''וּפֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם''. כִּי כְּפִי הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל אֶחָד כָּךְ הִיא הַשָׂגָתוֹ וַהֲבָנָתוֹ: תורה לו, ז.