לא

הַכְּלָל וְהָעִקָּר הוּא שֶׁתִּהְיֶה לוֹ אֱמוּנַת חֲכָמִים וּלְהִזָּהֵר בִּכְבוֹדָם וְלִירָא מֵהֶם מְאד. וְאַף אִם נִדְמֶה לוֹ שֶׁהֵם עוֹשִׂים חַס וְשָׁלוֹם כְּנֶגֶד הַתּוֹרָה, הוּא צָרִיךְ לְהַאֲמִין שֶׁבְּוַדַּאי הֵם עוֹשִׂים נְכוֹנָה עַל-פִּי הַתּוֹרָה כִּי הַתּוֹרָה נִמְסְרָה לְחַכְמֵי הַדּוֹר לְדָרְשָׁהּ כְּפִי מַה שֶּׁיּוֹדְעִים. עַל כֵּן צָרִיךְ לְהַשְׁלִיךְ שִׂכְלוֹ וְדַעְתּוֹ רַק לִסְמךְ עֲלֵיהֶם: תורה נז, א.