לב

כָּל הָרְפוּאוֹת תְּלוּיִים בַּתּוֹרָה בִּבְחִינַת: ''וּלְכָל בְּשָׂרוֹ מַרְפֵּא'' (מִשְׁלֵי ד' כב) וְהַתּוֹרָה נִמְסְרָה לַחֲכָמִים וַאֲנַחְנוּ מְצֻוִּים לִשְׁמעַ מֵהֶם וְלִבְלִי לָסוּר מִדִּבְרֵיהֶם יָמִין וּשְׂמאל. וּמִי שֶׁמְּזַלְזֵל וְאֵינוֹ מַאֲמִין בְּדִבְרֵיהֶם מֵחֲמַת שֶׁנִּדְמֶה לוֹ שֶׁמִּדְּאוֹרַיְתָא אֵינוֹ כֵּן, עַל-יְדֵי-זֶה נֶחֱלֶה בְּמַכָּה שֶׁאֵין לָהּ רְפוּאָה וּמֵת בָּה כְּמַאֲמַר חֲכָמֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, 'דִּלְמָא חִוְיָא דְּרַבָּנָן טְרַקֵהּ דְּלֵית לֵהּ אַסְוָתָא' (שַׁבָּת ק''י): שם, ב.