לג

יֵשׁ מַנְהִיגִים שֶׁנִּקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי שֶׁלִּמּוּדָם מִמּוֹתָרוֹת וּפְסֹלֶת. וּבְוַדַּאי אֵינָם יְכוֹלִים לְהַנְהִיג אֲפִלּוּ אֶת עַצְמָם מִכָּל-שֶׁכֵּן אֶת אֲחֵרִים וְאַף-עַל-פִּי-כֵן נוֹטְלִין גְּדֻלָּה לְעַצְמָם וְרוֹדְפִים אַחַר הִתְנַשְׂאוּת לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. וְצָרִיךְ כָּל אֶחָד לִרְאוֹת שֶׁלֹּא לְהַסְמִיךְ אוֹתָם וְשֶׁלּא לִתֵּן לָהֶם שׁוּם תֹּקֶף וָעֹז שֶׁלֹּא יִהְיוּ מְכֻנִּים בְּשֵׁם רַבִּי. כִּי הֵם עַצְמָם אֵינָם חַיָּבִים כָּל-כָּךְ כִּי יֵשׁ לָהֶם יֵצֶר הָרָע גָּדוֹל לְהַנְהִיג אֶת הָעוֹלָם. אַךְ אֵלּוּ הַנּוֹתְנִים לָהֶם תֹּקֶף וָעֹז וְנִסְמָכִים עַל יָדָם שֶׁיִּהְיוּ נִקְרָאִים בְּשֵׁם רַבִּי הֵם עֲתִידִים לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן: תורה סא, ב.