לח

דָּבָר גָּדוֹל מְאד לִהְיוֹת אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ, כִּי נִתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאד. וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם. וְזוֹכִין עַל-יְדֵי-זֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים. אַךְ לְהַתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים אָז מַגִּיעַ לָהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר. וִיכוֹלִין לִזְכּוֹת אָז לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ. וּבִלְבַד כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים בּוֹ הֵיטֵב כַּעֲנָפִים בְּאִילָן עַד שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים בְּעַצְמָם כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְרַבָּם אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם אֶצְלוֹ. וְאָז יוּכַל לִהְיוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיוֹצִיא מִכֹּחַ אֶל הַפֹּעַל עֻבְדּוֹת וְצִדְקוּת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ, וּבֶאֱמֶת הַכּל בְּכֹּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ: תורה סו, א.