מא

*עַל־יְדֵי הַצַּדִּיקִים וְעַל־יְדֵי הַתּוֹרָה יִזְכֶּה לֶאֱהֹב אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּכָל מָקוֹם, הֵן בְּטִיבוּ הֵן בְּעָקוּ, וְיִהְיֶה לוֹ שָׁלוֹם בְּמִדּוֹתָיו, הַיְנוּ שֶׁלֹּא יִהְיֶה מְחֻלָּק בְּמִדּוֹתָיו וּבִמְאֹרְעוֹתָיו, שֶׁלֹּא יְהֵא לוֹ חִלּוּק, בֵּין בְּטִיבוּ בֵּין בְּעָקוּ תָּמִיד יִמְצָא בּוֹ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ. וְכֵן יִהְיֶה לוֹ אַהֲבָה וְשָׁלוֹם עִם חֲבֵרָיו וְעִם כָּל יִשְׂרָאֵל: (לק"א סי' ל"ג אות א').