מ

הַמִּתְקָרְבִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת יֵשׁ בָּהֶם ד' בְּחִינוֹת שֶׁחָשְׁבוּ רַזַ"ל לְעִנְיַן אַרְבָּעָה שֶׁנִּכְנְסוּ לַפַּרְדֵּס. כִּי יֵשׁ מִי שֶׁמְּקַבֵּל דֶּרֶךְ יְשָׁרָה מֵהָרַב וְנַעֲשָׂה אִישׁ כָּשֵׁר עַד סוֹפוֹ, וְזֶה בְּחִינַת נִכְנַס בְּשָׁלוֹם וְיָצָא בְּשָׁלוֹם. וְיֵשׁ בְּחִינַת הֵצִיץ וְנִפְגַּע, הֵצִיץ וְמֵת, דְּהַיְנוּ שֶׁנִּתְלַהֵב יוֹתֵר מִדַּאי יוֹתֵר מֵהַמִּדָּה וְעַל־יְדֵי זֶה יוּכַל לָמוּת אוֹ לָצֵאת מִדַּעְתּוֹ. אַךְ גַּם עֲלֵיהֶם נֶאֱמַר: "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם". אֲבָל יֵשׁ מִי שֶׁפּוֹרֵשׁ לְגַמְרֵי וּמִתְרַחֵק מִן הַצַּדִּיק וְנַעֲשָׂה מִתְנַגֵּד וָלֵץ, וְזֶה בְּחִינַת אַחֵר שֶׁקִּצֵּץ בַּנְּטִיעוֹת. כִּי הַצַּדִּיק וְהָרַב שֶׁבַּדּוֹר צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי הַכֹּחוֹת שֶׁיֵּשׁ לְהַתּוֹרָה: סַם חַיִּים וְסַם מָוֶת, בְּאֹפֶן שֶׁיִּהְיֶה אֶפְשָׁר לְהַמִּתְקָרֵב אֵלָיו לְקַבֵּל כִּרְצוֹנוֹ - "צַדִּיקִים יֵלְכוּ בָם וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ". אִם הוּא חָפֵץ בָּאֱמֶת יִזְכֶּה לְקַבֵּל מֵהָרַב דֶּרֶךְ יְשָׁרָה וְעֵצוֹת טוֹבוֹת לָשׁוּב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, וְאִם לָאו, וְהוּא בָּא בְּעַקְמִימִיּוּת וְטִינָא יֵשׁ בְּלִבּוֹ, יוּכַל גַּם כֵּן לִמְצֹא בְּהָרַב מַה שֶּׁהוּא רוֹצֶה, דְּהַיְנוּ שֶׁיִּמְצָא בּוֹ דָּבָר שֶׁיִּכְפֹּר בַּכֹּל וְיִתְרַחֵק לְגַמְרֵי, וְזֶהוּ בְּחִינַת וּפוֹשְׁעִים יִכָּשְׁלוּ בָם רַחֲמָנָא לִצְלָן: (לק"א סי' ל"א אות ט').