נט

דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד לִהְיוֹת אֵצֶל הִסְתַּלְּקוּת הַצַּדִּיק, אֲפִלּוּ מִי שֶׁאֵינוֹ תַּלְמִידוֹ. כִּי נִתְגַּלֶּה אָז הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד, וְהוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לְכָל מִי שֶׁנִּמְצָא שָׁם, וְזוֹכִין עַל־יְדֵי זֶה לַאֲרִיכוּת יָמִים. אַךְ הַתַּלְמִידִים הָעוֹמְדִים אָז, מַגִּיעַ לָהֶם הֶאָרָה גְּדוֹלָה מְאֹד בְּיוֹתֵר, וִיכוֹלִין לִזְכּוֹת אָז לְקַבֵּל פִּי שְׁנַיִם בְּרוּחוֹ שֶׁל רַבּוֹ, וּבִלְבַד כְּשֶׁהֵם מְקֻשָּׁרִים בּוֹ הֵיטֵב הֵיטֵב כַּעֲנָפִים בְּאִילָן, עַד שֶׁהֵם מַרְגִּישִׁים כָּל הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת שֶׁיֵּשׁ לְרַבָּם, אֲפִלּוּ בְּשָׁעָה שֶׁאֵינָם אֶצְלוֹ. וְאֲזַי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁהַתַּלְמִיד יִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה וְיַעֲשֶׂה עֻבְדּוֹת וּצְדָקוֹת יוֹתֵר מֵרַבּוֹ, וּבֶאֱמֶת הַכֹּל בָּרוּחַ שֶׁל רַבּוֹ: (לק"א סי' ס"ו אות א).