סד

כָּל מַה שֶּׁהָאָדָם מַקְטִין אֶת עַצְמוֹ בְּיוֹתֵר, יֵשׁ לוֹ כֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ בְּיוֹתֵר, דְּהַיְנוּ לִמְשֹׁךְ שְׁכִינַת אֱלֹקוּתוֹ לְמַטָּה, שֶׁיִּשְׁכֹּן עִמָּנוּ הוּא יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ אֲנָשִׁים אֵלָיו לְקָרְבָם לַעֲבֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, וְכֵן לְהַמְשִׁיךְ הַשְׁפָּעוֹת וּבְרָכוֹת לְיִשְׂרָאֵל. וּכְמוֹ כֵן הוּא קָרוֹב וְסָמוּךְ בְּיוֹתֵר לְהַכֹּחַ הַמּוֹשֵׁךְ שֶׁל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת: (שם).