סט

מַה שֶּׁהַצַּדִּיק מְדַבֵּר עִם הָעוֹלָם לִפְעָמִים שִׂיחַת חֻלִּין, הוּא טוֹבָה גְּדוֹלָה לָהֶם. כִּי דַּיְקָא עַל־יְדֵי זֶה הוּא מְקַשֵּׁר אוֹתָם אַל הַדַּעַת, שֶׁהוּא הַתּוֹרָה. כִּי יֵשׁ בְּנֵי אָדָם שֶׁרְחוֹקִים מֵהַתּוֹרָה מְאֹד, עַד שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְקָרְבָם עַל־יְדֵי דִּבְרֵי תּוֹרָה כִּי אִם עַל־יְדֵי שִׂיחַת חֻלִּין דַּיְקָא, שֶׁהַצַּדִּיק מַלְבִּישׁ בָּהֶם אֶת הַתּוֹרָה. גַּם לִפְעָמִים הוּא טוֹבָה לְהַצַּדִּיק, שֶׁצָּרִיךְ לְפַקֵּחַ דַּעְתּוֹ וּלְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ עַל־יְדֵי שִׂיחָה זֹאת, וּמִמֵּילָא מַגִּיעַ טוֹבָה גְּדוֹלָה לְזֶה הָאִישׁ, שֶׁמְּדַבֵּר עִם הַצַּדִּיק שִׂיחַת חֻלִּין וּמְחַיֶּה אוֹתוֹ: (לק"א סי' פ"א(.