ג

וְזֶה בְּחִינַת גֹּדֶל הָאִסּוּר שֶׁל הֶזֵּק רְאִיָּה, כִּי יְכוֹלִין לְהַזִּיק הַרְבֵּה לִשְׁכֵנוֹ בִּרְאִיָּתוֹ לְבַד, כִּי כָּל הַכֵּלִים וְהַחֲפָצִים שֶׁהֵם הָעֲשִׁירוּת שֶׁל הָאָדָם - כֻּלָּם נַעֲשׂוּ וְנִבְנוּ מֵצֵרוּפֵי אוֹתִיּוֹת, וְהַכֹּל נִבְנֶה וְנַעֲשֶׂה כְּפִי רִבּוּי הַצֵּרוּפִים שֶׁל בְּחִינַת הַתְּפִלָּה הַנַּ"ל, כִּי כָּל מַעֲשֵׂי בְּרֵאשִׁית בָּרָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה שֶׁהֵם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת, כְּפִי הַצֵּרוּפִים שֶׁצֵּרְפָם בְּרל"א שְׁעָרִים לְאֵין קֵץ (סֵפֶר יְצִירָה פֶּרֶק ב). וְשֹׁרֶשׁ הַתּוֹרָה הִיא הַתְּפִלָּה, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ הַמַּעְיָן הַיּוֹצֵא מִבֵּית ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן ח), וְכָל ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן (שבת לא:), כִּי עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְּלָאכָה הוּא כְּפִי צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁנָּתַן הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ חָכְמָה בְּלֵב הָאָדָם, בִּבְחִינַת (שְׁמוֹת לא, ו): "וּבְלֵב כָּל חֲכַם לֵב נָתַתִּי חָכְמָה לָדַעַת לַעֲשׂוֹת" וְכוּ', דְּהַיְנוּ שֶׁנָּתַן חָכְמָה בְּלִבּוֹ שֶׁיֵּדַע לְצָרֵף כַּמָּה וְכַמָּה דְּבָרִים עַד שֶׁיּוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ, וְהַכֹּל כְּפִי צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁצְּרִיכִין לְצָרְפָם בְּכָל פַּעַם בְּכַמָּה וְכַמָּה מִינֵי צֵרוּפִים לְאֵין קֵץ כְּדֵי לְהוֹצִיא וּלְתַקֵּן כָּל מִינֵי אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם, כִּי כָּל דְּבַר אֻמָּנוּת נַעֲשֶׂה מִכַּמָּה דְּבָרִים מֻרְכָּבִים, וּבְדָבָר זֶה יֵשׁ אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת וּבָזֶה הַדָּבָר אֵלּוּ הָאוֹתִיּוֹת, וְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נָתַן חָכְמָה בְּלֵב הָאָדָם שֶׁיֵּדַע וְיַשְׂכִּיל לְצָרֵף וּלְחַבֵּר דָּבָר זֶה עִם זֶה שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה הַמֻּרְכָּב מֵהֶם, וְהַכֹּל כְּפִי צֵרוּפֵי הָאוֹתִיּוֹת.

וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת עִקַּר שְׁלֵמוּת הַמְּלָאכָה הוּא מִי שֶׁיּוֹדֵעַ הַדָּבָר בְּשָׁרְשׁוֹ, לְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת כְּתִקּוּנָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת בְּצַלְאֵל שֶׁהָיָה יוֹדֵעַ חָכְמַת כָּל הָאֻמָּנוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שָׁם לא, ג): "וָאֲמַלֵּא אוֹתוֹ וְכוּ' לַעֲשׂוֹת כָּל מְלֶאכֶת" וְכוּ'. כִּי 'יוֹדֵעַ הָיָה בְּצַלְאֵל לְצָרֵף הָאוֹתִיּוֹת שֶׁנִּבְרְאוּ בָּהֶם שָׁמַיִם וָאָרֶץ' (בְּרָכוֹת נה.), וְהָיָה יוֹדֵעַ הָאוֹתִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל דָּבָר שֶׁבָּעוֹלָם, וְעַל־כֵּן הָיָה יוֹדֵעַ כָּל מִינֵי אֻמָּנוּת שֶׁבָּעוֹלָם וְכַנַּ"ל. וְזֶהוּ (קִדּוּשִׁין פב.): 'לְעוֹלָם יְלַמֵּד אָדָם אֶת בְּנוֹ אֻמָּנוּת נְקִיָּה וְקַלָּה וִיבַקֵּשׁ רַחֲמִים וְכוּ', שֶׁאֵין הָעֲנִיּוּת וְהָעֲשִׁירוּת מִן הָאֻמָּנוּת' וְכוּ', כִּי הָעִקָּר כְּפִי מַה שֶּׁמְּבַקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה מְצָרֵף בָּתֵּי הַתְּפִלָּה בְּצֵרוּפִים נִפְלָאִים שֶׁמִּשָּׁם כָּל הָאֻמָּנוּת כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כָּל ל"ט מְלָאכוֹת מִמִּשְׁכָּן גַּמְרִינָן, כִּי הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּא הַבֵּית־הַמִּקְדָּשׁ הוּא בֵּית הַתְּפִלָּה שֶׁשָּׁם נִצְטָרְפוּ כָּל הָאוֹתִיּוֹת, שֶׁמִּשָּׁם כָּל הַמְּלָאכוֹת, כַּנַּ"ל: