ו

אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא, אוֹתוֹ תַעֲבֹד וּבוֹ תִדְבָּק וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ (דְּבָרִים י, כ), "אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ תִּירָא" - זֶה בְּחִינַת נִגּוּן הַנַּ"ל בַּיָּד שֶׁעַל יָדוֹ מַכְנִיעִין הַמְדַמֶּה וְזוֹכִין לְזִכָּרוֹן כַּנַּ"ל, כִּי יִרְאָה סִטְרָא דְּלֵוִי שֶׁשָּׁם הַנִּגּוּן, וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה מַכְנִיעִין הַמְדַמֶּה, שֶׁהוּא פְּגַם הָאַהֲבָה הַקְּדוֹשָׁה, שֶׁהוּא בְּחִינַת כֹּהֵן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. כִּי עַל־יְדֵי יִרְאָה סִטְרָא דְּלֵוִי זוֹכִין לְאַהֲבָה, בִּבְחִינַת 'בַּעַל אֲבֵדָה מְחַזֵּר עַל אֲבֵדָתוֹ' (קִדּוּשִׁין ב:), בִּבְחִינַת 'קָדְמָה לֵהּ אִיהוּ' הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּסוֹף מַאֲמַר 'בַּחֲצֹצְרוֹת' (סִימָן ה'). וְזֶהוּ אוֹתוֹ תַעֲבֹד - זֶהוּ בְּחִינַת עֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב, הֵפֶךְ מִיתַת הַלֵּב, לְהַכְנִיעַ רַע־עַיִן שֶׁהוּא מִיתַת הַלֵּב, שֶׁהוּא פְּגַם הַזִּכָּרוֹן, וְלִזְכּוֹת לַעֲבוֹדָה שֶׁבַּלֵּב. וְעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין וּבוֹ תִדְבָּק - הַיְנוּ 'לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי' שֶׁהוּא זִכָּרוֹן כַּנַּ"ל, וּבִשְׁמוֹ תִּשָּׁבֵעַ - כִּי שְׁבוּעָה הוּא בְּחִינַת 'לְאַדְבְּקָא מַחֲשַׁבְתָּא בְּעָלְמָא דְּאָתֵי', כַּנַּ"ל. בָּרוּךְ ה' לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן.