וְעַל־כֵּן כָּבַשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג אַף־עַל־פִּי שֶׁשְּׁאָר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל לֹא כָּבַשׁ, כִּי אֶרֶץ סִיחוֹן וְעוֹג עוֹמֵד עַל הַמֵּצַר שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, וְזֶה עִקַּר תֹּקֶף הַמִּלְחָמָה - לִכְבֹּשׁ הַמֵּצַר, וְאָז מִמֵּילָא כּוֹבְשִׁין אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל. וְעַל־כֵּן בֶּאֱמֶת לֹא אָבָה סִיחוֹן וְעוֹג לְהַעֲבִירָם בְּאַרְצוֹ, כִּי אָמַר, כָּל עַצְמִי אֵינִי עוֹמֵד כָּאן כִּי אִם בִּשְׁבִיל לִשְׁמֹר הַגְּבוּל וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם, הַיְנוּ כִּי כָּל הַשְּׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל שָׂכְרוּ אוֹתָם שֶׁיַּעַמְדוּ עַל הַגְּבוּל מֵחֲמַת שֶׁסִּיחוֹן וְעוֹג הָיוּ קְלִפּוֹת קָשׁוֹת וַעֲצוּמוֹת מְאֹד, וְעָמְדוּ עַל הַגְּבוּל וְהַמֵּצַר שֶׁל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יוּכְלוּ יִשְׂרָאֵל לִכָּנֵס לָאָרֶץ. וּמֵעֹצֶם כֹּחָם - לֹא הָיָה מִי שֶׁיּוּכַל לְכָבְשָׁם כִּי אִם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּעַצְמוֹ בְּחַיָּיו, וְאָז בְּקַל כָּבַשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, כִּי עִקַּר הַמִּלְחָמָה לְבַטֵּל הַמֵּצַר וְכַנַּ"ל.
וְעַל־כֵּן רָצָה מֹשֶׁה לַעֲבֹר דֶּרֶךְ אֶרֶץ אֱדוֹם, כִּי רָצָה לְבַטֵּל עִקַּר הַמֵּצַר הַגָּדוֹל שֶׁהוּא אֱדוֹם שֶׁהַקְּלִפָּה שֶׁלּוֹ קָשֶׁה מִכֻּלָּם, וְרָאָה שֶׁעִקַּר חֻרְבַּן בֵּית־הַמִּקְדָּשׁ וַאֲרִיכַת הַגָּלוּת יִהְיֶה עַל יָדוֹ וְרָצָה לְבַטְּלוֹ, אֲבָל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִזְהִירוֹ (דְּבָרִים ב, ה): "כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל", וְכָל זֶה גָּרְמוּ יִשְׂרָאֵל בַּעֲווֹנוֹתֵיהֶם עַל־יְדֵי שֶׁחָלְקוּ כַּמָּה פְּעָמִים עַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בַּמְרַגְּלִים וְכוּ', וְאָמְרוּ (בַּמִּדְבָּר יד, ד): "נִתְּנָה רֹאשׁ" וְכוּ', וּפָגְמוּ בְּהָרֹאשׁ־בַּיִת וּמֵאָז נִגְזַר עֲלֵיהֶם בְּכִיָּה לְדוֹרוֹת בְּלֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה לֹא הָיָה לָהֶם כֹּחַ לִכְבֹּשׁ מֵצַר אֱדוֹם, שֶׁאָז הָיָה מִתְבַּטֶּלֶת הַקְּלִפָּה לְגַמְרֵי, וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִּׁ"י בְּפָרָשַׁת דְּבָרִים עַל פָּסוּק (דְּבָרִים ב, א): "וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה", 'אִלּוּ לֹא חָטְאוּ הָיוּ עוֹבְרִים דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר לִכְנֹס לָאָרֶץ' וְכוּ'. וְכֵן פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י מִקֹּדֶם עַל פָּסוּק (שָׁם א, מ): "פְּנוּ לָכֶם", שֶׁנֶּאֱמַר בְּעִנְיַן חֵטְא הַמְרַגְּלִים, כַּמְּבֹאָר שָׁם בַּפָּרָשָׁה, וְגַם שָׁם פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י, וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: 'אָמַרְתִּי לְהַעֲבִיר אֶתְכֶם דֶּרֶךְ רֹחַב אֶרֶץ אֱדוֹם לְצַד צָפוֹן לִכָּנֵס לָאָרֶץ, קִלְקַלְתֶּם וּגְרַמְתֶּם לָכֶם עִכּוּב'. כִּי הָעִקָּר לְבַטֵּל מְצָרֵי הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁהוּא מֵצַר אֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל, אֲבָל מֵחֲמַת חֲטָאֵיהֶם לֹא יָכְלוּ לִכְבֹּשׁ וּלְבַטֵּל עִקַּר הַמֵּצַר שֶׁהוּא אֱדוֹם רַק נִכְנְסוּ לְאֶרֶץ־יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי שֶׁכָּבְשׁוּ הַמְּצָרִים שֶׁל סִיחוֹן וְעוֹג וְגַם זֶה בְּגֹדֶל עֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, וְכַנַּ"ל: