ו

וְעַל־כֵּן אָסוּר לְהַלְווֹת בְּלֹא עֵדִים וּשְׁטָר, כִּי הָעֵדִים מְבָרְרִים הָאֱמֶת וְשׁוֹמְרִים אֶת הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁהִיא בְּחִינַת אֱמֶת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּמָקוֹם אַחֵר (בְּסִימָן ז וְעוֹד), כִּי שְׁנֵי הָעֵדִים שֶׁאוֹמְרִין אֱמֶת נִמְשָׁכִין מִבְּחִינַת שְׁנֵי הָעֲדָיִים הַמְבֹאָרִין בַּמַּאֲמָר הַנַּ"ל, שֶׁהֵם בְּחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמַע שֶׁהוּא כְּלָלִיּוּת הַתּוֹרָה שֶׁנִּקְרָא עֵדוּת, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים יט, ח): "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה", כִּי מִשְּׁנֵי עֲדָיִים הַנַּ"ל נִמְשָׁךְ הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לֶאֱמוּנָה, וּכְמוֹ שֶׁהֵבִיא שָׁם רַבֵּנוּ זַ"ל מִקְרָא זֶה: "עֵדוּת ה' נֶאֱמָנָה" לְעִנְיָן זֶה, עַיֵּן שָׁם. וְעַל־כֵּן הַשְּׁנֵי עֵדוּת שֶׁמְּעִידִין אֱמֶת הֵם בְּחִינַת שְׁנֵי עֲדָיִים הַנַּ"ל, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִשְׁמָר הָאֱמוּנָה, וְהֵם מַצִּילִין מִשֶּׁקֶר שֶׁלֹּא יִכְפֹּר אֶחָד בַּחֲבֵרוֹ, כִּי עִקַּר תִּקּוּן עַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה שֶׁהִיא תִּקּוּן הָאֱמוּנָה, הוּא עַל־יְדֵי שְׁנֵי עֲדָיִים הַנַּ"ל שֶׁהֵם בְּחִינַת שְׁנֵי עֵדֵי אֱמֶת, כַּנַּ"ל: