ה

וְעַל־כֵּן דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא מָשִׁיחַ, מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ (תְּהִלִּים קיט, קכב): עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב וְכוּ' - 'עֲרֹב' דַּיְקָא, כִּי מְבַקֵּשׁ מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ שֶׁהוּא יִהְיֶה בְּעֶזְרוֹ לִגְמֹר וּלְקַיֵּם הָעַרְבוּת בִּשְׁלֵמוּת, כִּי אוֹמֵר, הֲלֹא אֲנִי נַעֲשֵׂיתִי עָרֵב בְּעַד הַכֹּל כַּנַּ"ל, וְאֵין מִי שֶׁיַּעֲמֹד בְּעֶזְרִי כִּי אִם אַתָּה לְבַד. וְעַל־כֵּן מְבַקֵּשׁ: עֲרֹב עַבְדְּךָ לְטוֹב - 'עֲרֹב' דַּיְקָא וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן מָשִׁיחַ סָבִיל מַרְעִין (סוֹבֵל צָרוֹת) עֲבוּר כָּל יִשְׂרָאֵל, כִּי הוּא מֻכְרָח לִסְבֹּל מַרְעִין וְכוּ', מֵאַחַר שֶׁנַּעֲשָׂה עָרֵב בְּעַד כֻּלָּם וְכַנַּ"ל: