כז

וְעַל־כֵּן כְּשֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף וְנֶעְלַם מֵאָבִיו - נִתְעוֹרֵר בְּכִיָּה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (בְּרֵאשִׁית לז, לה): "וַיֵּבְךְּ אֹתוֹ אָבִיו". כִּי עַל־יְדֵי מְכִירָתוֹ גָּרְמוּ פֵּרוּד, חַס וְשָׁלוֹם, בֵּין אָב וּבֵן, בֵּין יַעֲקֹב לְיוֹסֵף שֶׁשְּׁנֵיהֶם כַּחֲדָא חֲשִׁיבֵי, כַּמּוּבָא (זֹהַר וַיִּשְׁלַח קעו:). כִּי יוֹסֵף הוּא בְּחִינַת עֵינֵי הַהַשְׁגָּחָה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה הַכֹּל אֶחָד, אֲבָל הֵם גָּרְמוּ פֵּרוּד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִתְעוֹרֵר בְּכִיָּה כַּנַּ"ל. וְעַל־כֵּן כְּשֶׁחָזְרוּ וְנִתְוַעֲדוּ יַחַד יוֹסֵף וְאֶחָיו, כְּתִיב (בְּרֵאשִׁית מה, ב): "וַיִּתֵּן אֶת קֹלוֹ בִּבְכִי". כִּי יוֹסֵף עַל־יְדֵי בְּכִיָּתוֹ אָז הִמְתִּיק וְתִקֵּן אֶת בְּחִינַת הַבְּכִיָּה בְּשָׁרְשׁוֹ, בִּבְחִינַת הַמְתָּקַת הַדִּין בְּשָׁרְשׁוֹ, וְכַנַּ"ל: