וְעַל־כֵּן נִכְנָסִין כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים לְתוֹךְ הַסֻּכָּה, כִּי סֻכָּה בְּחִינַת שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת הַתִּקּוּן הַנִּמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַשִּׁבְעָה רוֹעִים וְכַנַּ"ל. וְעִקַּר גְּמַר הַתִּקּוּן שֶׁל כָּל הַשִּׁבְעָה רוֹעִים הוּא עַל־יְדֵי דָּוִד הַמֶּלֶךְ, עָלָיו הַשָּׁלוֹם, שֶׁהוּא הַשְּׁבִיעִי, שֶׁהוּא גָּמַר וְיִגְמֹר הַתִּקּוּן בִּשְׁלֵמוּת עַל־יְדֵי מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ שֶׁהוּא דָּוִד בְּעַצְמוֹ (הוֹשַׁעְנוֹת לְהוֹשַׁעְנָא רַבָּה), וְעַל־כֵּן נִקְרֵאת הַסֻּכָּה עַל שְׁמוֹ, בְּחִינַת (עָמוֹס ט, יא): "סֻכַּת דָּוִד", כִּי דָּוִד הוּא מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל, וְעִקַּר הַשֶּׁפַע נִמְשָׁךְ עַל־יְדֵי הַמֶּלֶךְ, כַּמְּבֹאָר בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל. וְעַל־כֵּן הַמֶּלֶךְ שֶׁל יִשְׂרָאֵל צָרִיךְ לִזָּהֵר בְּיוֹתֵר שֶׁלֹּא יִפֹּל, חַס וְשָׁלוֹם, לְשֶׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, כִּי בּוֹ תָּלוּי הַשְׁפָּעַת כָּל יִשְׂרָאֵל, עַל־כֵּן צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר לְבָרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּהֵמָה לְאָדָם.
וְזֶה שֶׁכָּתוּב בְּדָוִד (תְּהִלִּים עח, עא): "מֵאַחַר עָלוֹת הֱבִיאוֹ לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ" וְכוּ'. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי שֶׁהָיָה רוֹעֵה בְּהֵמוֹת - זָכָה לִהְיוֹת רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל - "לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ", וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא שְׁמוֹת ז): שֶׁהָיָה שׁוֹקֵד וּמַשְׁגִּיחַ מְאֹד עַל הַבְּהֵמוֹת, כַּמּוּבָא בְּפֵרוּשׁ רַשִׁ"י שֶׁהָיָה מוֹצִיא הַגְּדָיִים תְּחִלָּה וּמַאֲכִילָן רָאשֵׁי הָעֲשָׂבִים וְכוּ', וְאַחַר־כָּךְ הַתְּיָשִׁים וְאַחַר־כָּךְ הַזְּקֵנוֹת וְכוּ'. אָמַר הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא: רָאוּי הוּא זֶה לִרְעוֹת אֶת עַמִּי! וְלִכְאוֹרָה הַדָּבָר תָּמוּהַּ שֶׁבִּשְׁבִיל מִרְעֵה בְּהֵמוֹת יִזְכֶּה לִמְלוּכָה? וְגַם עַל דָּוִד בְּעַצְמוֹ יִקְשֶׁה לִכְאוֹרָה, מַדּוּעַ עָסַק בָּזֶה, וְכִי לֹא הָיָה לוֹ מִצְווֹת וּגְמִילוּת חֶסֶד יוֹתֵר לַעֲסֹק בָּהֶם?! הָיָה לוֹ לַעֲסֹק בְּפַרְנָסַת עֲנִיִּים וְכַיּוֹצֵא, שֶׁהֵם בְּוַדַּאי מִצְוָה יְתֵרָה לְרַחֵם עֲלֵיהֶם, מִלַּעֲסֹק בְּמִרְעֵה בְּהֵמוֹת וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם. אַךְ בֶּאֱמֶת עִקַּר כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה הָיָה כְּדֵי לְתַקֵּן חֵטְא אָדָם הָרִאשׁוֹן שֶׁהוּא הָיָה צָרִיךְ לַעֲסֹק בָּזֶה בְּיוֹתֵר, כַּיָּדוּעַ (סֵפֶר הַלִּקּוּטִים, הַאֲזִינוּ). וְעַל־כֵּן הֻכְרַח לַעֲסֹק בְּמִרְעֵה בְּהֵמוֹת וּלְרַחֵם עֲלֵיהֶם וּלְהַשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם הֵיטֵב, כְּדֵי לַחֲזֹר לְתַקֵּן מַה שֶּׁפָּגַם אָדָם הָרִאשׁוֹן, דְּהַיְנוּ לַחֲזֹר הַשְׁפָּעַת הַבְּהֵמוֹת לִמְקוֹמוֹ וּלְהַחֲזִיר לְכָל בְּהֵמָה וּבְהֵמָה הַשְׁפָּעָתָהּ בִּפְרָטִיּוּת, כְּדֵי שֶׁיְּקַבְּלוּ הַבְּהֵמוֹת הַשְׁפָּעָתָם וְחִיּוּתָם הָרָאוּי לָהֶם לְכָל אֶחָד וְאֶחָד כְּדֵי שֶׁהוּא יַחֲזֹר לְמַעֲלָתוֹ לְהַמְשִׁיךְ וּלְקַבֵּל הַשֶּׁפַע שֶׁל אָדָם וְכַנַּ"ל. וְעַל־כֵּן עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכָה לִמְלוּכָה לִרְעוֹת בְּיַעֲקֹב עַמּוֹ, כִּי הַמֶּלֶךְ צָרִיךְ לְהַמְשִׁיךְ הַשֶּׁפַע לְכָל עַמּוֹ. עַל־כֵּן אִי אֶפְשָׁר לוֹ לִהְיוֹת מֶלֶךְ, כִּי אִם כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהַמְשִׁיךְ שֶׁפַע שֶׁל אָדָם, וְיִהְיֶה נָקִי וְזַךְ מִשֶּׁפַע שֶׁל בְּהֵמָה, שֶׁזָּכָה לָזֶה עַל־יְדֵי מִרְעֵה בְּהֵמוֹת וְכַנַּ"ל: