ד

וְהַכְּלָל, שֶׁעִקָּר הוּא הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת אֵיזֶה עֵסֶק כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִשִּׁבְרֵי כֵּלִים, שֶׁזֶּה תָּלוּי בַּעֲבוֹדַת הָאָדָם דַּיְקָא. אֲבָל בֶּאֱמֶת עִקַּר הַשֶּׁפַע מֵהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ לְבַד בְּלִי עֲשִׂיָּתֵנוּ כְּלָל רַק עַל־יְדֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה נִמְשָׁךְ וְנִתְבָּרֵר הַשֶּׁפַע מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי שֶׁשָּׁם פָּנוּי לְגַמְרֵי, כִּבְיָכוֹל. וְאָז קֹדֶם שֶׁמְּבָרֵר מִבְּחִינַת חָלָל הַפָּנוּי - אֵינוֹ יוֹדֵעַ כְּלָל מַה לַּעֲשׂוֹת, בְּחִינַת אֵין אָדָם יוֹדֵעַ בַּמֶּה מִשְׂתַּכֵּר. אֲבָל כְּשֶׁמַּאֲמִין שֶׁגַּם שָׁם בֶּחָלָל הַפָּנוּי, הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ נִמְצָא, אֲזַי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ מַזְמִין לוֹ שָׁם דַּיְקָא עֵצָה טוֹבָה מַה לִּסְחֹר, כִּי מְבָרֵר הַשֶּׁפַע עַל־יְדֵי הָאֱמוּנָה מֵהַקְּלִפּוֹת הַנִּמְשָׁכִין מֵחָלָל הַפָּנוּי, וְאַחַר־כָּךְ צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת הָעֵסֶק בְּחָכְמָה וְדַעַת כְּדֵי לְבָרֵר הַנִּיצוֹצוֹת מִבְּחִינַת שְׁבִירַת כֵּלִים, כַּנַּ"ל: