וְעַתָּה מְקֻשָּׁר יָפֶה מְאֹד פָּרָשַׁת 'חֻקַּת' לְפָרָשַׁת 'קֹרַח', וְכַמּוּבָא בַּפְּסִיקְתָּא הַנַּ"ל, שֶׁאָמַר קֹרַח, לֹא דַּי שֶׁהוֹצִיא אוֹתִי מִכְּלַל הַכְּהֻנָּה וּמַתָּנוֹת אֶלָּא שֶׁגִּלַּח רֹאשִׁי וְעָשָׂה אוֹתִי סָכָל, מִיָּד נִתְקַנֵּא לְמֹשֶׁה לְעַרְעֵר הָרִיב, וְהוּא לֹא יָדַע חֹק פָּרָה אֲדֻמָּה תִּהְיֶה כַּפָּרָה גְּדוֹלָה עַל יִשְׂרָאֵל, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ, עַיֵּן שָׁם. הַיְנוּ כַּנַּ"ל, כִּי פָּרָה אֲדֻמָּה שֶׁמְּטַהֶרֶת מִטֻּמְאַת מֵת, זֶהוּ הֵפֶךְ טָעוּת קֹרַח שֶׁחִלֵּק הַפְּנִימִיּוּת מֵהַחִיצוֹנִיּוּת, כִּי עַל־יְדֵי מִצְוַת פָּרָה אָנוּ רוֹאִין שֶׁאֲפִלּוּ בְּתַכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת יְכוֹלִין לֵירֵד וּלְקַשֵּׁר גַּם אוֹתָן הַמְּקוֹמוֹת לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל:
כִּי פָּרָה אֲדֻמָּה הִיא בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם, שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הָאַדְמִימִיּוּת שֶׁהוּא תֹּקֶף הַדִּין, בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם. אֲבָל בְּכֹחַ הַמִּצְוָה הַזֹּאת הָיָה כֹּחַ לְהַכֹּהֵן שֶׁיַּמְתִּיק גַּם זֶה הַצִּמְצוּם, עַד שֶׁדַּיְקָא עַל־יְדֵי הַצִּמְצוּם הַזֶּה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר יט, יז): עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת, עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא יְחַבְּרוּ הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, עַד שֶׁיִּטָּהֲרוּ מְטֻּמְאַת מֵת.
וְזֶה בְּחִינַת עֵץ אֶרֶז וְאֵזוֹב וּשְׁנִי תוֹלַעַת (בַּמִּדְבָּר פָּסוּק ו) שֶׁהַגָּבֹהַּ שֶׁנִּתְגָּאָה כְּאֶרֶז יַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (תַּנְחוּמָא, חֻקַּת ו), הַיְנוּ שֶׁצְּרִיכִין לְצַמְצֵם אֶת הַמֹּחַ וְלִבְלִי לְהִתְגָּאוֹת לִהְיוֹת חָכָם בְּעֵינָיו - שֶׁיִּרְצֶה לְהַשִּׂיג הַכֹּל יוֹתֵר מִשִּׂכְלוֹ רַק יְצַמְצֵם מֹחוֹ וְיַשְׁפִּיל אֶת עַצְמוֹ כְּאֵזוֹב וּכְתוֹלַעַת, וְיִסְמֹךְ אֶת עַצְמוֹ עַל אֱמוּנָה, וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זוֹכִין לְטַהֵר תַּכְלִית הַחִיצוֹנִיּוּת וּלְקַשֵּׁר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה בְּחִינַת חִבּוּר עֲפַר שְׂרֵפַת הַחַטָּאת שֶׁהוּא בְּחִינַת תַּכְלִית הַצִּמְצוּם כַּנַּ"ל, בִּפְרָט שֶׁנִּשְׂרָף בְּאֵשׁ שֶׁהוּא בְּחִינַת תֹּקֶף הַדִּין - וּמְחַבְּרִין וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ אֶל מַיִם חַיִּים, שֶׁהֵם בְּחִינַת מֵימֵי הַחֲסָדִים, כִּי פְּנִימִיּוּת וְחִיצוֹנִיּוּת בְּשָׁרְשָׁן נִמְשָׁכִין מֵחֶסֶד וּגְבוּרָה, כַּיָּדוּעַ (עֵץ־חַיִּים שַׁעַר מ). וְעַל־יְדֵי־זֶה נִטְהָרִין מִטֻּמְאַת מֵת שֶׁעִקַּר טֻמְאָתוֹ עַל־יְדֵי הִתְרַחֲקוּת הַפְּנִימִיּוּת מֵהַחִיצוֹנִיּוּת שֶׁהוּא הַנֶּפֶשׁ מֵהַגּוּף. כִּי אָנוּ מַאֲמִינִים שֶׁהַמִּיתָה הִיא טוֹבָה גְּדוֹלָה, כִּי עַל־יְדֵי־זֶה נִזְכֶּה לְחַבֵּר הַחִיצוֹנִיּוּת אֶל הַפְּנִימִיּוּת, שֶׁזֶּה עִקַּר הַחַיִּים לָנֶצַח וְכַנַּ"ל. וְזֶה בְּחִינַת (בַּמִּדְבָּר יט, יז): "וְנָתַן עָלָיו מַיִם חַיִּים", 'חַיִּים' דַּיְקָא, כִּי נִטְהָרִין מְטֻּמְאַת מֵת וְזוֹכִין לְחַיִּים וְכַנַּ"ל:
"עַל כָּל דְּבַר פֶּשַׁע וְכוּ' יְשַׁלֵּם שְׁנַיִם לְרֵעֵהוּ" (שְׁמוֹת כב), בְּחִינַת "חַיִּים שְׁנַיִם יְשַׁלֵּם", כִּי כִּפְלַיִם לְתוּשִׁיָּה (אִיּוֹב יא, ו), כִּי "כָל בֵּיתָהּ לָבֻשׁ שָׁנִים" (מִשְׁלֵי לא, כא) - 'שְׁנַיִם' (תַּנְחוּמָא חַיֵּי־שָׂרָה ד):