מה

וְעַל־כֵּן אָמַר יִצְחָק אָז (בְּרֵאשִׁית כז, כב): הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְכוּ', שֶׁהֵבִין אָז עֹצֶם כֹּחוֹ שֶׁל יַעֲקֹב, שֶׁזָּכָה לִבְחִינַת נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע בִּשְׁלֵמוּת - לִכְלֹל מִשְׁפָּט וּצְדָקָה בְּיַחַד, שֶׁהֵם בְּחִינַת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת בְּחִינַת קוֹלוֹת, בְּחִינַת (תְּהִלִּים סח, לד): "הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ קוֹל עֹז", כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם. עַל־כֵּן אָמַר אָז יִצְחָק: עַתָּה יָדַעְתִּי, כִּי הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב חָזָק מְאֹד שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה יִתְגַּבֵּר עַל הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו, כְּמוֹ שֶׁדָּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (בְּרֵאשִׁית רַבָּה סה, כ), כִּי אֲנִי רוֹאֶה וּמֵבִין שֶׁקּוֹלוֹ הוֹלֵךְ וְחָזֵק מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁזָּכָה לְהַמְתִּיק הַמִּשְׁפָּט בִּצְדָקָה עַד שֶׁמָּצָא לְהַאֲכִילֵנִי וּלְקַבֵּל הַבְּרָכוֹת, שֶׁזֶּה נִמְשָׁךְ מִכְּלָלִיּוּת תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה זוֹכִין לְעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה בְּחִינַת קוֹלוֹת, בְּחִינַת הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב וְכַנַּ"ל, וְזֶה בְּחִינַת הַקֹּל קוֹל - שְׁנֵי קוֹלוֹת, בְּחִינַת קוֹל תּוֹרָה וְקוֹל תְּפִלָּה שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, שֶׁעַל־יְדֵי־זֶה עִקָּר הִתְגַּבְּרוּת הָעַזּוּת דִּקְדֻשָּׁה נֶגֶד הָעַזּוּת דְּסִטְרָא אָחֳרָא, לְהִתְגַּבֵּר עַל הַ יָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו - שֶׁיּוֹנֵק מִבְּחִינַת מִשְׁפָּט כְּשֶׁאֵינוֹ נִכְלָל בִּשְׁלֵמוּת בִּבְחִינַת צְדָקָה, אֲבָל עַל־יְדֵי הַקֹּל קוֹל יַעֲקֹב בְּחִינַת שְׁנֵי קוֹלוֹת שֶׁנִּמְשָׁכִין מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה שֶׁנִּכְלָלִין יַחַד, עַל־יְדֵי־זֶה מִתְגַּבֵּר עַל הַיָּדַיִם יְדֵי עֵשָׂו וּמְבַטְּלִין אוֹתָם, וְכַנַּ"ל: