יד

וְזֶה שֶׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (שְׁמוֹת רַבָּה ב, ב־ג) - "וּמֹשֶׁה הָיָה רֹעֶה אֶת צֹאן" (שְׁמוֹת ג, א): שֶׁהָיָה מַרְחִיקָן מִן הַגָּזֵל וְהָיָה מְרַחֵם עַל הַצֹּאן מְאֹד. וְעַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכָה לִהְיוֹת רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל, כַּמְּבֹאָר שָׁם בַּמִּדְרָשׁ בַּאֲרִיכוּת. וְכֵן דָּוִד זָכָה לִהְיוֹת רוֹעֵה יִשְׂרָאֵל עַל־יְדֵי־זֶה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב שָׁם. וְהוּא פֶּלֶא, מַדּוּעַ עַל־יְדֵי־זֶה דַּיְקָא זָכוּ לִגְדֻלָּה כָּזֹאת - לִהְיוֹת רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, אַךְ עַל־פִּי הַנַּ"ל מְבֹאָר הֵיטֵב. כִּי עִקַּר מַתַּן־תּוֹרָה וּלְהַנְהִיג יִשְׂרָאֵל זוֹכִין רַק עַל־יְדֵי רַחֲמָנוּת עָצוּם מְאֹד, בְּחִינַת (יְשַׁעְיָה מט, י): "כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם". וְהָעִקָּר לְהִתְרַחֵק מִבְּחִינַת גָּזֵל, שֶׁהוּא בְּחִינַת דּוֹחֵק אֶת הַשָּׁעָה, כַּנַּ"ל: