א

כִּי עִנְיַן הָאֻמָּנִים שֶׁעוֹשִׂים וּמְתַקְּנִים כָּל הַכֵּלִים הוּא תָּמוּהַּ לִכְאוֹרָה, כִּי הֲלֹא אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לַעֲשׂוֹת שׁוּם כְּלִי כִּי אִם עַל־יְדֵי שֶׁהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ הִקְדִּים וְהֵכִין לָהֶם הַדְּבָרִים שֶׁעוֹשִׂין מִמֶּנּוּ כֵּלִים, כְּגוֹן חָרָשׁ עֵצִים אִי אֶפְשָׁר לוֹ לַעֲשׂוֹת כְּלִי עֵץ, כִּי אִם כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ עֵצִים שֶׁבְּרָאָם הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְכֵן צוֹרֵף בְּזָהָב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ זָהָב שֶׁבָּרָא הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְאָז דַּיְקָא הָאֻמָּן עוֹשֶׂה מְלַאכְתּוֹ וּמוֹצִיא כְּלִי לְמַעֲשֵׂהוּ. וְאִם כֵּן, קָשֶׁה לִכְאוֹרָה, עַל מָה עָשָׂה ה' כָּכָה לָאָרֶץ הַזֹּאת שֶׁנִּצְטָרֵךְ לְאֻמָּנִין בַּעֲלֵי מְלָאכוֹת, הֲלֹא הוּא יִתְבָּרַךְ, כָּל יָכוֹל, וּמֵאַחַר שֶׁבְּחָכְמָתוֹ בָּרָא הָעֵץ אוֹ הַמַּתֶּכֶת, בְּוַדַּאי הוּא יָכוֹל לִבְרֹא כֵּלִים שְׁלֵמִים, וְלֹא נִצְטָרֵךְ לְהַתִּקּוּן וְהָעֲשִׂיָּה שֶׁל הָאֻמָּנִים בַּעֲלֵי הַמְּלָאכוֹת? אַךְ עִנְיָן זֶה נוֹגֵעַ לְמַה שֶּׁכָּתוּב בַּמִּדְרָשׁ (בְּרֵאשִׁית רַבָּה יא, ו), בְּעִנְיַן שְׁאֵלַת הַמִּינִים שֶׁשָּׁאֲלוּ, לָמָּה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא אֶת הָאָדָם עִם עָרְלָה וְנִצְטָרֵךְ אֲנַחְנוּ לְמוּלוֹ, וּמַדּוּעַ לֹא נִבְרָא הָאָדָם מָהוּל. וְהֵשִׁיבוּ לָהֶם: כָּל מַה שֶּׁבָּרָא הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא צָרִיךְ תִּקּוּן. הַחִטִּים צְרִיכִים לִטְחֹן, הַתֻּרְמְסִין וְכוּ', אַף הָאָדָם צָרִיךְ תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ תִּקּוּן הַמִּילָה: