לד

[וְעַל־כֵּן קוֹרִין בְּאֵלּוּ הַיָּמִים פָּרָשַׁת 'מְצֹרָע', שֶׁהוּא בַּעַל לָשׁוֹן הָרָע, שֶׁחָמוּר מִ כָּל הָעֲוֹנוֹת (עֲרָכִין טו:), מֵחֲמַת שֶׁאֵינוֹ מִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹב וְכוּ'. וְזֶהוּ (אֹרַח־חַיִּים, סִימָן תכח, סְעִיף ד): 'סִגְרוּ וּפִסְחוּ'. עַל־כֵּן שָׁם בְּפָרָשָׁה הַזֹּאת מְרֻמָּז פְּגַם קֹרַח שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה - שֶׁמָּסַר נַפְשׁוֹ עַל הַגָּרוּעַ שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (וַיִּקְרָא יג, מ): "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא". וְעִקַּר פְּגָמוֹ הָיָה בְּעִנְיַן הַשְּׂעָרוֹת, הַיְנוּ כַּנַּ"ל]: