מד

וְכָל זֶה אִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת כִּי אִם עַל־יְדֵי לִמּוּד הַרְבֵּה בַּיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה כַּנַּ"ל, כִּי מֵחֲמַת שֶׁצְּרִיכִין עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וּבְכָל עֵת, וְעִקָּר בְּעֵת הַחֹשֶׁךְ. כִּי לִפְעָמִים נֶחְשָׁךְ אֵצֶל הָאָדָם הָעֵצָה גַּם בַּיּוֹם, וְאָז לְפִי בְּחִינָתוֹ הוּא בְּחִינַת חֹשֶׁךְ כִּי חָשַׁךְ עָלָיו הַיּוֹם. אֲבָל אָז דַּיְקָא צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ וְלַחֲתֹּר הָעֵצוֹת עֲמֻקּוֹת עַל־יְדֵי צַעֲקַת הַלֵּב מִמַּעֲמַקִּים, כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, עַיֵּן שָׁם הֵיטֵב. וּמֵחֲמַת שֶׁכָּל מַה שֶּׁהָאָדָם חוֹתֵר לָשׁוּב אֶל הַקְּדֻשָּׁה - הַבַּעַל־דָּבָר מִתְגָּרֶה כְּנֶגְדּוֹ בְּיוֹתֵר, כִּי כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ וְכוּ' (סֻכָּה נב.), וְכַמְבֹאָר מִזֶּה בִּדְבָרֵינוּ הַרְבֵּה. עַל־כֵּן צְרִיכִין לִלְמֹד הַרְבֵּה הַרְבֵּה דַּרְכֵי הָעֵצוֹת הַנַּ"ל, שֶׁזֶּהוּ בְּחִינַת לִמּוּד הַיְשִׁיבָה הַקְּדוֹשָׁה שֶׁמִּשָּׁם כָּל אוֹר הָעֵצוֹת לִזְכּוֹת לְקַיֵּם הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת שֶׁזֶּה הָעִקָּר, כִּי לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אָבוֹת א, יז), וְכַנַּ"ל: